חרונולוגיה חסרת חשיבות

היום איכשהו, סוף סוף, זה הגיע.

פתאום, אפילו גבי גזית שם לב, שבעצם, מי שהשקיע בקופות גמל עדיין לא הפסיד את כספו. הוא ראיין את מירב ארלוזורוב שטענה שעד אוגוסט ההפסד היה כך וכך. זה יפה. גברת ארלוזורוב הוכיחה שני דברים, א. שהיא יודעת דברים. ב. שאיש לא קורא את כלכליסט.

שכן, שלשום. כלכליסט פרסם את תוצאות קופות הגמל. אכן, הפניקה שגזית וחברים רבים אחרים עוררו הסתברה כמוצדקת. בחודש אוקטובר הפסידו קופות הגמל כעשרים אחוז משעריהן. שערורייה. זועק גבי גזית כל הזמן. אתם מעלימים לנו את הכסף. הוא ממשיך וצועק. אבל, כלכליסט, בצעד יוצא דופן ונדיר, טרח לפרסם גם את הביצועים של הקופות האלה לאורך זמן. אכן, בעשרה חודשים האחרונים ההפסדים היו של כעשרים אחוזים. אבל מ-2004 ועד אוקטובר 2008, כלומר, בתקופה שכוללת גם את ההפסדים של אוקטובר האחרון, הרוויחו רוב הקופות בממוצע 25%. כלומר, אפילו אחרי ירידות של 20 אחוז בממוצע, עדיין הרוויחו הקופות לאורך זמן. אגב, 25% לאורך ארבע השנים בהן מדובר, זה בערך קצת יותר מעשרה אחוזים מעל האינפלציה באותה תקופה. כך שחברי קופות הגמל עדיין מורווחים מעל האינפלציה, עדיין מורווחים ריאלית. אגב, אם היו לוקחים את הבדיקה הזאת עשר שנים אחורה, סביר להניח שהרווח של חברי הקופות היה גדל. אבל, גבי גזית לא קרא כלכליסט. הוא מדבר עם מירב ארלוזורוב, שכמעט עושה את העבודה כמו שצריך. אגב, רווחים אלה לא כוללים את ההקלות במס שחסכונות אלה מזכים בהם אוטומטית.

אז, ההיסטריה עדיין לפנינו, חבל שהיא הייתה צריכה להיות מאחורינו.

מחר, אם ירצה השם, בלי נדר, כמה מלים על הכישלון הצורב של הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות.