יש משהו פתטי בגבר לבן מערבי חילוני אשכנזי הטרסקסואל. אחד הדברים העצובים בגבר לבן מערבי זה חוסר היכולת שלו להתמודד עם העולם המשתנה מסביבו. העולם המתעצב מחדש, עם מקומות שרגל אדם לבן מערבי לא דרכה בהם בעבר.
זכור לי אותו מקרה בו כמעט הוקאתי מחיק האנושות. נסענו לנו ארבעה באוטו אמריקאי, שלושה שבדים או שבדיות ואני. ואני העזתי להשתמש במילה פרימיטיבי כלפי תרבות מסוימת. כזאת או אחרת, לא זכור לי באיזה יבשת הייתה אותה תרבות שכיניתי פרימיטיבית, אבל זה גם לא היה כל כך משנה. או אז, קפצו עלי שלושת השבדים, או השבדיות, סוציולוגים מומחים, חוץ מאחד שהוא אתנולוג מומחה, והבהירו לי שאין דבר כזה פרימיטיבי. שמי שקורה לאחרים פרימיטיבי הוא בעצמו פרימיטיבי (ולא שמו לב לכשל בטיעון שלהם). ניסיתי להסביר לאותם שבדים, או שבדיות, שגרים במדינה עם אחוז החילוניות הגבוה בעולם, עם מדיניות רווחה שמובילה לשוויון הגבוה ביותר בין האנשים הגרים בה, עם האקדמיה למדעים שמכריזה מי יהיו הזוכים בפרסי נובל לאותה שנה (שניתנים באוסלו מסיבות שונות ומשונות), ניסיתי להסביר לאותם שבדים שאפשר ואולי גם ראוי לסווג את התרבויות השונות על סמך מידת ההתקדמות שלהם בגורמים מסוימים. אולם לשווא, המלה עם הP הגדולה הפכה לשם נרדף לחוסר סובלנותי כלפי החלש, המיעוט, המדוכא, הנרדף, והוכיחה שוב שאני גבר מערבי לבן מיושן שיודע לדכא אחרים ותו לא.
השילוב בין טיסות תכופות לבין גברים לבנים מערבים מיושנים הוא מן הידועות. האליטה מרבה לנסוע. דבר שעלול להוביל לתוצאות לוואי לא רצויות דוגמת היתקלות בתפריט זהה הלוך ושוב. תקלות שכאלה מובילות לפוסטים שכאלה. שכן, תקלה חד פעמית לא תוביל אותי לכתוב, אבל תקלה דו-פעמית גורמת לי לחשוב. שכן, איני יכול להתמודד עם המאכלים שניתנים לי בטיסה זאת.
אבל, יש משהו אחד שהוא אולי עצוב יותר מהגבר המערבי הלבן שאינו מסוגל להסתגל לשינויים בעולם מסביבו. דבר זה הוא ניסיונות ההתנחמדות של העולם המערבי המפותח כלפי שאר העולם. רק ניסיונות שכאלה יכולים להסביר את התפריט שהוצע לי בטיסות האלה. תפריט אפריקאי, היישר מהספארי. המנה הראשונה כוללת סלט קוסקוס. זהו קוסקוס שלתוכו נזרקו כמה גרעיני עגבנייה ואולי עוד איזה שריד של ירק כזה או אחר. זה מזכיר יותר מכל טבולה רק עם קוסקוס במקום בורגול. כמו שאמר כבר גבר לבן לפניי על אפריקה "הזוועה". המנה העיקרית כללה אורז – מאכל אפריקאי ידוע, יחד עם מאפה בשר כלשהו בטעם לא ברור, אולי אתיופי, לצד מוס מנגו. פרי אקזוטי שגדל בעיקר באפריקה. כך עושה רושם, איני בוטניקן. הקינוח היה מוס פסיפלורה שגם היא כנראה גדלה בעיקר באפריקה, ועל כן זהו קינוח אפריקאי ידוע.
כן, אין דבר עצוב יותר מניסיונות התנחמדות אלה. שמסתכלים על יבשת גיאוגרפית אחת כאילו הייתה תרבות אחת והופכים אותה לעיסה דביקה שלא מבחינה בין גווניה. דמיינו לעצמכם התייחסות דומה לאירופה. יוון תורמת כמו בריטניה שתורמת כמו ספרד שתורמות כמו סקנדינביה שתורמת כמו הבלקן שתורם כמו רוסיה. לא, אי אפשר לדמיין שעטנז שכזה מעמי אירופה השונים. אבל אפריקה, זאת יבשת אחת שאפשר לקטלג אותה תחת ספארי, ולהביא מאכל מרוקאי, כנראה הקוסקוס, שלקוח מהקצה הצפון מערבי של אפריקה, יחד עם תבשיל בשר שכנראה לקוח מהקצה המרכז-מזרחי של אפריקה, יחד עם שלל פירות אקזוטיים שלקוחים מאזור קו המשווה. אבל אין מה להשוות בין אפריקה לאירופה. ובכל זאת ראוי להזכיר, אפריקה אינה תרבות אחת. התרבות המצרית שונה מזאת המרוקאית, שאינה מזכירה את התרבות ההיסטורית של אתיופיה, ששונה מאוד מטנזניה, שלא מזכירה את זאת של דרום אפריקה, על חלקיה הבעייתים יותר והבעייתיים פחות. אבל, כשהאדם הלבן מנסה להתייחס לאפריקה, זאת דרכו:
"A Kitchen Safari
Wherever your journey takes you today, we are pleased to offer you some African atmosphere with the rich cuisine of Africa. The menu was created especially for you by the kitchen teams of &beyond. The passionate belief of &beyond in the Care of the Life, Care of theWwildlife and Care of the People is evident in everything they do.
"We want our food to exude the essence of each destination's richness, its history and its soul. Our food is wholesome, natural and generous. It is exciting, fresh, robust, vibrant, and bursting with flavor." Explains &beyond Tanzanian chef from Lake Manyara Tree Lodge. During April and May KLM offers you the African Experience on all KLM flights departing from Amsterdam.
Enjoy your meal."
לא נהניתי. אבל זה בגלל שאני גבר מערבי לבן שמתקשה להסתגל לעולם החדש בו אנחנו חיים. אולי בגלל שתיאוריית הקונספירציה שטוענת שהאדם המערבי מחכה שהכושים ימותו כבר באפריקה כדי שהוא יוכל לעבור לגור שם משכנעת אותי במידה מסוימת. שכן, קשה להבין מדוע מחלות שמזמן נעלמו מן העולם המערבי ממשיכות להרוג מליונים ביבשת השחורה, ואיש בעולם הלבן לא עושה כלום. קשה להבין מדוע העולם המערבי השבע מאכיל את פרותיו בגרעיני תירס, בעוד באפריקה מתים מליונים בשנה מרעב. קשה להבין כיצד מחלת האיידס הפכה למחלה כרונית אצל האדם הלבן, בעוד באפריקה היא הורגת מיליונים ומדביקה מיליונים נוספים. כל אלה, בלי שלאדם הלבן יהיה איכפת כהוא זה מהמוות ההמוני באפריקה. כשהמדינות הלבנות העשירות מסרבות למחוק את החובות האבודים של היבשת השחורה, שאת כוח האדם שלה ניצלו כעבדים במשך מאות בשנים. ולמה שלאדם הלבן ולמדינות המערביות יהיה איכפת? זוהי יבשת עשירה שלא מנצלת עשירית מהמשאבים שלה, בין היתר בגלל המחלות והרעב ובגלל מלחמות שבטיות מטופשות שהאדם הלבן לא מנסה למנוע או לסיים (ושוב בניגוד לבוסניה או למלחמות באירופה), ושחלקן נוצרו בגלל נוכחותו בעבר של האדם הלבן – שקבע גבולות בשרירותיות שאינה קשורה לשבטים הגרים באזורים אלה. שכן, לאדם המערבי נגמרו המרחבים. את אסיה הוא מנצל מבחינת כוח אדם זול. את אפריקה הוא שומר כיבשת נקיה מזיהום, בעלת מגוון אקלימי שיאפשר לאדם הלבן לעבור לשם, כשהכושים כבר ימותו סוף סוף וכשאירופה ואמריקה יהפכו להיות בלתי נסבלות למגורים בגלל אקלים לא יציב. קונספירציה אבל משכנעת, בייחוד כשאוכלים מאכלים שעושים שעטנז מיבשת שכחמישית מהאנושות גרה בה, ולאיש לא איכפת שהאנושות בה, ואולי גם האנושיות, נכחדת.