חרונולוגיה חסרת חשיבותThose who can make you believe absurdities can make you commit atrocities.
Tangles should be welcomed as good news-they keep
out demons. 1988:28 Becker
:וולטר |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2010
צנעת הפרט (אחד משניים) כשהבטתי, הבנתי שאסור היה לי להביט. אחרי הכל, אסור לאדם להסתכל על בושתו של האחר.
בעצם אולי היו סימנים מקדימים. נכון, כשעלה לאוטובוס, הכובע האדום המהוה שלו יכול היה להוות סימן. אבל, עצם העלייה לאוטובוס מהווה כאן סימן. כן, אם אתה נוסע באוטובוס אתה לא נורמטיבי בעיני אלה שאינם נוסעים באוטובוס. אבל אני מהנוסעים באוטובוס, אז הנסיעה שלו באוטובוס וגם הכובע האדום המהוה, האימונית והסווטשרט המוזר לא היוו סימנים.
הוא התיישב בתחילת האוטובוס מול הנהג. לא חשבתי שיש בזה משהו מיוחד. הוא שם את האוזניות של מכשיר ווקמן שנראה לי, שאיני מבין כלום בתחום זה, חדיש מספיק כדי לא לעורר ספקות. הוא המשיך בנסיעה יחד איתנו. ואז הוא הוריד את משקפיו. כמרכיב משקפיים אני יודע שאומנות ניקוי המשקפיים היא אמנות חשובה בחיי כל אחד. אז נעצתי בו את מבטי בזמן ניקוי משקפיו. זאת הייתה טעות. כך ראיתי שהמשקף שבור. הוו הימני של המשקף לא היה קיים. לכן הוא התיישב היכן שהתיישב. כדי שאיש לא יראה את המשקף החסר. שאיש לא יבין את עוניו.
ואני הסתכלתי ישר עליו. אז הבנתי שאסור היה לי להביט. אחרי הכל, אסור לאדם להסתכל על בושתו של האחר.
| |
| |