היום כשהלכתי ברחוב ראיתי פתאום שולחן. הוא היה במקום שבדרך כלל אין בו שולחן.
על השולחן היו תמונות וגם איש היה ליד השולחן. שעמד ועשה משהו עם עט. ראיתי פתקים ששאלו עם אני רוצה לזכות באייפוד. כל מה שצריך לעשות זה לענות על כמה שאלות. למה לא? וגם מקבלים ממתק חינם. בטח. ניגשתי לבחורה החיננית, ובלי לשאול יותר מדי שאלות, קיבלתי את הפתק עם השאלות.
הקונספט היה מגניב בעיניי. ישנן הרבה תמונות ואתה צריך לענות על השאלות.
השאלה הראשונה הייתה איזה תמונה מתארת בצורה הטובה ביותר את מצבך כיום. נמק. עברתי על התמונות היו שם משהו כמו חמישים תמונות, ממוספרות. רשמתי את המספר של התמונה שהתאים להרגשתי את חיי כיום ואפילו נימקתי.
השאלה השנייה הייתה קצת יותר קשה. מה לדעתך התמונה שמשקפת הכי טוב את אלוהים. עברתי על התמונות ונתקלתי בתמונתו של שטר של דולר. חייכתי לעצמי. המשכתי לחפש. ונשברתי. בחרתי בתמונה של השטר. בנימוק כתבתי: זהו אינו האלוהים שלי, כי לי אין אלוהים.
השאלה השלישית הייתה מנוסחת בצורה בלתי אפשרית. בחר את התמונה שמתארת הכי טוב איך היית רוצה שמסעך הרוחני ייראה. בקושי הבנתי את הניסוח של השאלה. לא כל שכן את בחירת התמונות. בחרתי את שבחרתי ונימקתי את שנימקתי.
ואז היו עוד שאלות. הם היית רוצה להצטרך ללימודי תנך? האם אתה רוצה להתחזק בדת? האם אתה רוצה לצאת למסע רוחני?
כך רק עכשיו הבנתי, נפלתי על קבוצה של מסיונרים. דווקא היום, כשאני, שבדרך כלל לא מסוגל לראות או לדמות שום דבר ויזואלי לנגד עיניי, עסוק בויזואליזציה של ההוכחה לאי קיומו של האלוהים, דווקא היום מספקים לי תמונות ביחס לאלוהים.
לקחתי את הממתק, שתמיד יש בו חמאת בוטנים פה, דבר שהורס את ממתקיותו, והמשכתי בדרכי. חייכתי לעצמי וידעתי, אם יש אלוהים, אני אזכה באייפוד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
