בבלוג הצבעוני שלי התחלתי היום סידרה עיתית חדשה.
מזמן לא היו לי סדרות עיתיות. נכון, הכרונולוג ממשיך לדווח בשצף קצף על קורותיי היומיומיים. אבל מאז תמו ימי ספירת הקלוריות, לא התחלתי עם סידרה עיתית חדשה. אז בשעה טובה, לקראת תשע"ב הבאה עלינו לטובה, התחלתי לפתוח בסידרה עיתית חדשה, שסופה מי ישורנו.
למה, אתן בטח שואלות את עצמכן, למה עוד סידרה עיתית שעין איש לא תשזפנה?
ובכן, כרגיל, צריך להאשים את ש'.
העונות מתחלפות, כך מלמדים אותנו בביצפר, ובישראל משפט זה חסר משמעות כמעט כמו "שתהיה בן שמונה עשרה יהיה שלום". הרי עונה אחת קיימת בישראל, קיץ. שאר הזמן יש קיץ. ובחלקם נוספים בשנה ישנו קיץ. אבל בניכר, בגולה, ישנן עונות. לא מאמינים? ובכן, גם ש' טענה שלא אאמין. יתר על כן, תצא בחוץ, היא אמרה, ותראה. העונות מתחלפות. הנה, העץ, אתה רואה את העץ בגינה, היא אמרה, הוא הסימן שהעונות מתחלפות. אתה לא מאמין לי? אז למה שלא תצלם אותו מדי יום ואז תראה איך העונות מתחלפות. כל יום תראה שהעץ ייראה מעט אחרת.
היא בנתה על מספר דברים מובנים מאליהם. הראשי שבהן הוא כמובן עצלנותי. ברור שלא ארצה להביא את המצלמה, הטחובה לה למעלה באיזשהו ארון שאיש אינו יודע איפה היא. שאביא את המצלמה מלמעלה למטה, ואז אצלם את העץ ואז אקח את המצלמה חזרה למעלה ואז אעלה את התמונות למחשב ואז אעשה איתן משהו.
אבל כרגיל, ממעיטים כאן בערכי, והחלטתי להשיב מלחמה שערה.
איך עשיתי זאת? כמובן, החזרתי באותו המטבע, כלומר הכיתי את ש' בנשקה היא, הטכנולוגיה. היא הכריחה אותי לקנות מצלמה. כלומר פלפון. ובכל פלפון מצ'וקמק כיום ישנה מצלמה. כך שלא צריך לעלות למעלה להביא את המצלמה. אפשר להשתמש בטלפון. הזמין תמיד. וקל (טוב, יחסית) להעביר התמונות למחשב. ואז לפרסמן. וכך אעשה.
מדי יום (אולי אפילו פעמיים ביום, כי אני בפיגור של כמה ימים מתחילת הפרויקט) אעלה תמונה של העץ בגינה לאתר. העץ ישתנה עם עונות השנה. אשתדל לצלם מאותו המקום, ופחות או יותר באותה השעה - שעת אחר הצהריים המאוחרת. וכך, תוכלנה להיות עדות לחילופי העונות, לשנה המתחלפת, לעונות המשתנות, לעצים הפושטים צורה ועלווה, הלובשים כפור או לא.
ולמה שתרצו לראות את כל זה? מי אמר שתרצו? אבל אם תרצנה, אתן יכולות, בבלוג הצבעוני שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
