חרונולוגיה חסרת חשיבותThose who can make you believe absurdities can make you commit atrocities.
Tangles should be welcomed as good news-they keep
out demons. 1988:28 Becker
:וולטר |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2012
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2012
מן העיתונות
נפתח בחידה. המשפטים הבאים (באים כאן בקיצורים המבוקשים) "קמו גדרות שחצו בתי גידול ובודדו מבני מינן וממקורות השתייה והמזון. בידוד זה אף יכול להזיק גנטית לדורות הבאים. חציית בית הגידול מצמצמת את המגוון של הפרטים שאתם ניתן להתרבות. דבר זה אף יוצר, פעמים רבות, ליקויים גנטיים." נכתבו ע"י:
1. סמולני הזוי על גדר ההפרדה באזור בלעין
2. סמולני הזוי על גדר ההפרדה באזור הכפר ארם בירושלים
3. פעיל ירוק על כביש שש
4. ימניה מטורללת על נחל בשטחים
ונמשיך לכתבה מהמרקר, הסוקרת את אחד הספרים החשובים ביותר בארצות הברית בשנה האחרונה. הכתבה כמובן מהללת את הספר. הספר סוקר את השינוי החברתי בארצות הברית וטוען שארצות הברית הפכה מחברה בעלת שבט אחד בשנות השבעים לחברה בעלת שני שבטים כיום, כאשר הפער בין עשרים האחוז העשירים לשלושים האחוז העניים גדל כל כך שאי אפשר לראות בהם אותה חברה.
קראתי רק את הכתבה, ואני מקווה שהיא עושה עוול לספר. אם הכתבה נאמנה לספר, אין ספק שזהו אחד הספרים האידיוטיים ביותר שנכתבו. כל מי שגר בארצות הברית תקופה לא ארוכה מדי יודע שארצות הברית עסוקה בלשקר לעצמה חזק. השקר הוא שארצות הברית היא חברה חסרת מעמדות. היא תמיד הייתה חברה חסרת מעמדות, כלומר, יש בה מעמד אחד בלבד. אמריקה היא חברה בעלת מעמד בינוני בלבד. כך היא סיפרה לעצמה מאז ומעולם וכך היא ממשיכה לספר לעצמה. אם תרצה, תצליח, כלומר להתעשר, כי כולנו באותו מעמד והכישרון והמאמץ הם הקובעים. אפילו הספר המסוקר מאמין בשטות זאת. לא זאת אף זאת, הספר אינו מסוגל להשתמש בביטוי "מעמד חברתי" ולכן הוא מחליף אותו ב"שבט", מילה ריקה מבחינה מעמדית. כי דיון במעמד חברתי הוא דיון סוציאלסיטי, וארצות הברית עדיין לא מסוגלת לנהל דיון כזה בלי להיזכר במלחמה הקרה. כך, הספר מתאר שטות מוחלטת. בארצות הברית תמיד היו מעמדות. נכון, המעמדות היו קשורים באלמנטים חברתיים אחרים דוגמת גזע, אבל ברור שהיה עוני בשנות השבעים, והיה מעמד חברתי נמוך אז. כבר בשנות השבעים העניים בארצות הברית מתו יותר מוקדם מהעשירים, היו משכילים פחות, וכל השאר המדדים היו לרעתם. המוביליות החברתית כבר בשנות השבעים היתה קשה למעמד החברתי הנמוך. נכון שהמכונית היקרה עלתה רק 40 אלף דולר בשנות השבעים, אבל לעניים לא היה אז אוטו כלל. ייתכן שהמעמד החברתי הנמוך התרחב מאז שנות השבעים, אבל התפיסה כאילו היה רק שבט אחד היא טפשית. הניסיון למחוק את התפיסה שארצות הברית מרובדת חברתית, ושיר הלל לספר שזהו תפקידו, בעודו לועג לכל המערכת הפוליטית האמריקאית, נראים לי מעוררי רחמים במקרה טוב ומייאשים במקרה הגרוע. אבל כאמור, אולי זוהי רק הכתבה על הספר, בעוד הספר עצמו מציב תמונה מאוזנת יותר על החברה האמריקאית גם בשנות השבעים וגם כיום.
| |
| |