חרונולוגיה חסרת חשיבות

בימים, שבועות וחודשים הקרובים נפרסם כאן מעין מדריך למהגר הישראלי לאמריקה. בלי נדר.

הארבעה ביולי מוגש בחסות חירות הדדית, החברה שהיא אחראית באותה מידה כמוך. (באמריקאית זה נשמע גרוע באותה מידה!)

כבר בשעות אחר הצהריים המוקדמות (בעברית, שתיים אחר הצהריים, באחד הפרקים ננסה להבהיר מהן שעות היום בארצות הברית, הן שונות מאוד מאלה בישראל, ובייחוד השעה צהריים, שהיא בדיוק, אבל בדיוק נמרץ 12 בצהריים, ולא דקה לפני ולא דקה אחרי) החל קהל של אלפים להתקהל לאורך הנהר. לצורך העניין, נקרא לנהר צ'רלס, שם הגיוני לנהר כמעט כמו לקרוא לנהר משה או איציק. הקהל ישב בהמוניו לאורך הנהר וחיכה. לידו ישבו עוד אלפי אחרים וחיכו. וחיכו. חלקם אכלו, חלקם שתו. ודאי שלא שתו אלכוהול. אסור לשתות אלכוהול ברחובות ארצות הברית, וגדת נהר צ'רלס לא שונה ממקומות אחרים בארצות הברית. רבים מבין חברי הקהל שיחקו משחקים חברתיים שונים, כולל משחקי קלפים רבים, ודיברו.

הם גם קנו לעצמם אוכל, כמו פופקורן, המאכל האמריקאי הידוע, והלא טעים, ועשו את מה שהיה לעשות, לחכות.

פעם בשעה הודיע מישהו על כך שהשנה אנחנו מציינים 200 שנה למלחמת 1812. הייתה מלחמה ב-1812, כל היודע דבר על מקום הימצאה או על מה שהיה בה, מוזמן להיבחן לאזרחות בארצות הברית. לכן, חברי הצי ושאר הגופים הצבאיים לבשו מדים מאותה התקופה. גם התותחים הריעו, פעם בשעה, מספר מטחים, לזכר אותה מלחמה ולכבודם של כל מיני אנשים, חלקים קולונלים שפרשו לאחרונה משירותם לאומה. כך, השקט על גדות הצ'רלס, שם הגיוני לנהר כמעט כמו לקרוא לנהר משה או איציק, הופר מדי כשעה במטחי תותח, מרחוק ראינו את התותחים, ושמענו אותם מקרוב.

פעם בשעתיים הודיע אותו קול מסתורי שזוהי אזהרת מזג אוויר. גשם צפוי. אם יירד, הקהל יתבקש ללכת למסתור מאורגן מראש, ולחכות להוראות נוספות. הגשם חיכה. גם הקהל המשיך לחכות. לאכול, לשתות, ולחכות. הקהל התעבה, כשעוד אלפים רבים הגיעו והצטרפו לקהל שכבר היה שם. הרחוב נסגר לתנועת מכוניות, ורק מוכרי פופקורן ושאר מאכלים אמריקאים לא טעימים. 

בשמונה התחיל שידור טלוויזיה מקומי. ראיינו את כל המי ומי שעמד להופיע בפני קהל מאות האלפים שחיכה על גדות נהר הצ'רלס, שם הגיוני לנהר כמעט כמו לקרוא לנהר משה או איציק. שדרי הטלוויזיה ציינו שקהל עצום של אלפי ועשרות אלפי אנשים מחכים בשלווה בגדות נהר הצ'רלס למופע, ולזיקוקים בסופו. האנשים המופיעים במופע כולם היו משעממים עד אימה. אחת כוכבת נולדת, אחד מנצח התזמורת, וכמובן המנחה של המופע, שהוא מקומי מהעיר בה זורם הנהר, צ'רלס, שם הגיוני לנהר כמעט כמו לקרוא לנהר משה או איציק.

ראיינו גם את החזאי. החזאי הכריז על מכונית חדשה שנוסעת לתוך סופות שתהיה מעכשיו חלק מצוות חיזוי מזג האוויר.
החזאי גם הרגיע שישנן כרגע סופות רעמים וברקים, שעלולות להעיב על המופע, אבל הן נמצאות בניו המפשייר, והסיכוי שהן תפרענה למופע קלוש.

המופע התחיל, הקהל על גדות הצ'רלס הריע בשימחה. חוץ מאלה שישבו בצד שלנו של הנהר, שם הקהל המשיך לשבת ולחכות. הבטיחו זיקוקין.

ואז זה הגיע, מופע זיקוקין. הבעיה היחידה שמופע זה היה טבעי, ברקים החלו להרעים בשמי המערב, ורעמים האירו את השמיים.

ואז זה הגיע: זוהי הודעה כללית, בגלל סערת הברקים והגשם הצפוי, מופע הזיקוקין לאורך הצ'רלס נדחה. הקהל מתבקש ללכת למקלטים שהוכנו מראש. אנא הקשיבו להודעות שלנו בהמשך, ושמרו על הסדר.

הקהל הקשיב ושמר על הסדר. כקהל מסודר, והאמריקאים מאוד מסודרים, הוא החל לנוע למקלטים שהוצעו. וחיכה שם עד יעבור זעם, או גשם, או ברקים, מה שיקרה קודם.

הגשם לא ירד. החזאי, כרגיל טעה. הברקים המשיכו לנוע מערבה, והמופע המשיך.

ואז, אחרי עוד שיר של אותה כוכבת נולדת, המנחה הכריז: מה יכול להגיע לאחר הופעה מדהימה שכזאת, רק דבר אחד, מופע הזיקוקים הענק שלנו. אבל לפניו, עוד משהו וכך ניגנו עוד איזה שיר פטריוטי מטומטם.

ואז זה הגיע. הגשם כמובן. מבול החל לרדת. אבל השעה לחצה. הסדר חייב להימשך באמריקה, וכיוון שהשעה הייתה 10:35 בערב, וכיוון שמופע הזיקוקין שודר בטלוויזיה, והיה חייב להיגמר בפריימטיים, כלומר לפני השעה אחת עשרה, המופע החל. בדיוק כשהגשם החל. כך, קהל של מאות אלפי אנשים התסכל במופע זיקוקין מרהיב ביופיו, שלא נראה כמוהו מאז הומצא הזיקוק במאה התשיעית אי שם בסין, כן לפני שני מילניה, ונרטב עד לשד עצמותיו כשראה את המופע המרהיב, שמע את המוזיקה המרהיבה הרבה פחות, ונרטב ונרטב ונרטב.

לחלופין, אם אתה מהגר לאמריקה וחושב שבאמריקה יום העצמאות, יותר נכון חגיגות יום העצמאות, יהפכו למשהו נסבל יותר מאשר בישראל, טעות בידיך. עצמאות היא מידה קשה, ויום עצמאות אפילו קשה ממנה, וחגיגות יום העצמאות קשות משניהם יחדיו.

לסיכום:

הארבעה ביולי מוגש בחסות חירות הדדית, החברה שהיא אחראית באותה מידה כמוך. (באמריקאית זה נשמע גרוע באותה מידה!)

אם ברצונך לשמוע על עוד נושאים הקשורים להגירה לאמריקה, אנא שאל/י בתגובות לקטע זה.

נ.ב.
בלוג זה אינו מעודד הגירה לאמריקה. נחמד לנו כאן כשרוב הישראלים עדיין בארץ.