אין כמו פתגם פרושי כדי לפתוח איתו את פוסט הסיכום על עונת הפוטבול שנסתיימה ביום שני שעבר. ביום שני שעבר היה את משחק ה"פרו"ם אליו נבחרים השחקנים המצטיינים מקרב הקבוצות.
העונה משום מה, כמעט הכל היה צפוי, אך היתה רשות לשנות.
הפתעת העונה? רגע, יש כזאת? כולם אומרים פיטסבורג, אבל במהלך העונות האחרונות פיטסבורג כמעט תמיד היתה מתמודדת על הAFC. השנים בהן היא לא התמודדה הן נחשבו להפתעות. קבוצה יציבה עם תשתית ובסיס קבוע שהתחזקה משמעותית השנה גם לשנים הבאות עם הבאתו של דיוס סטיילי. אז זוהי לא באמת הפתעה.
הפאטס האלופים? כולם צפו שהם יהיו אלופים, כולם גם אמרו באיזה דרך, כולם גם אמרו נגד מי הם ישחקו בגמר. כולם צדקו. גם הגמר היה צפוי. הליין היה של שלוש נקודות, וראו זה פלא, כך המשחק גם נגמר.
אז למה זה כל כך מעניין? כי הצפוי הוא כמעט הבלתי נתפס בפוטבול. כי מספיק שריקי ויליאמס שבועיים לפני תחילת העונה יודיע למיאמי דולפינס שהוא לא חוזר והלכה למיאמי העונה. הוא עזב למעין מציאת שלווה נפשית. צפוי? לא. מיאמי הפכה לנמושת הליגה בעקבות זאת. אה כן, מיאמי גם היתה אחת מבין שתי הקבוצות השנה שניצחו את האלופים. צפוי? לא.
אז זה ההפתעות הקטנות שבדרך. הפציעה של TO. הדומיננטיות של האיגלס בגמר הNFC. הדומיננטיות של הפאטס לאורך כל הפלייאוף. ההשפלה של פייטון מאנינג בפליי אוף. כל אלה לא היו צפויים. כל אלה היו מרתקים. לראות את שחקן השנה והשיאן ששבר שיא שאיש לא חשב שיישבר נעצר ללא התקפה במשחק החשוב של העונה, זו היתה הפתעה.
היו עוד הפתעות רבות, רובן קשורות לעתיד. ההתאוששות של קרוליינה לקראת סוף העונה כמו גם הההפסד האחרון שלהם שמנע מהם לחזור לפלייאוף (זה בשבילך כמובן). הקבוצה של ג'קסונויל עם QB שחור שמשחק כמו QB לבן. לפטביץ בניגוד לדונובן ומייקל ויק לא זז. הוא לא יוצא מהכיס ורק מוסר משם. שיא הלבנים, אבל שחור. מפתיע? מאוד. והם יהיו טובים שנה הבאה.
מה עוד מפתיע? הקריסה של קליפורניה. אחרי שנים של דומיננטיות בשתי הליגות, סן פרנסיסקו לא הופיעה לאף משחק השנה, ואוקלנד, משהו מוזר קרה לקבוצה הזאת. וליגה בלי קבוצה דומיננטית מקליפורניה היא לא אותה ליגה.
ליגה שכל שלוש הקבוצות של אמריקה: הניינרס, דאלאס והרעים מאוקלנד, לא משחקות בה באמת אינה אותה ליגה.
אה, שלא נדבר על ההתאבדות של הג'יאנטס. קבוצה עם סיכויי פליאוף מחליטה להתאבד באמצע העונה ומכניסה QB רוקי שברור שללא קו קידמי עומד להישחט ומפסידה את הסיכויים להגיע לפליאוף. אה כן, הוא אח של פייטון.
כל כך הרבה דברים מרתקים היו השנה. ובכל זאת, הכל היה צפוי. אך מרתק.
ושנה הבאה לא תהיה רעה יותר.
אז ככה, אני מתישהו אאסוף את כל פוסטי הפוטבול ואכניס אותם לטור הצד שלי תחת הכותרת של פוטבול. ונצטרך לחכות לעונה הבאה.
האם הפאטס ימשיכו לשלוט גם בעונה הבאה? אין סיבה שלא. האם האיגלס ימשיכו לשלוט גם בעונה הבאה? אין סיבה שלא. האם אטלנטה ימשיכו להשתפר? אין סיבה שלא.
אבל יש המון סיבות. זוהי הליגה התחרותית בעולם, עם שוק חופשי די מטורף בסיומה של כל עונה, עם רוקיס מצויינים שיגיעו מהמכללות (רוסליסברגר למשל), עם ניסיון שנצבר, עם מלכי הRB שמשתפרים כל שנה, כשהשנה RB בן 31 הוא זה שהשיג הכי הרבה יארדים בגלל הנסיון שלו, והאחרים סביבו גם הם חלקם עברו את השלושים.
כן, גם בשנה הבאה המון דברים יהיו צפויים והמון הפתעות ייקרו בספורט הטוב בעולם.
אבל נצטרך לחכות. עד ספטמבר. קשה מאוד. נתגבר.
אה כן, פעם גם ניסיתי לכתוב כאן על פוטבול כמשל לחיים. אני חושב שהכותרת תראה עד כמה זה חסר תוחלת לכתוב על זה. ועד כמה זה נכון.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
