חרונולוגיה חסרת חשיבות

את, כן כן, את, שמסתכלת עליי עכשיו במבט מוחרד, שעוברת לצידו השני של הרחוב בבעתה, שלא מאמינה כיצד אדם יכול להלך כך ברחוב. כן, את. האם את לא יודעת שלכולנו יש ימים כאלה. שמותר לאדם לא להרגיש טוב, ואז גם לא להיראות טוב. שההזנחה החיצונית נובעת מכאבים פיזיים קשים של ראש שמתפוצץ. הו את, אם רק היית רואה אותי במיטבי, מגולח, לבוש באלגנטיות, עיניים מסודרות, ריסים ארוכים ארוכים מעפעפים, אני בטוח שלא רק שלא היית עוברת לצידו השני של הרחוב, לא רק שלא היית מסתכלת עליי בבעתה, אני משוכנע שהיית אפילו פותחת בשיחה, שהיתה נגמרת לשנינו בנצח.