בסופו של דבר הציניות תעכל אותך.
אוי, כמה זמן כבר לא כתבתי על הציניות.
יקירתי משכבר הימים.
ועוד מתחילה בצ'.
צדיקה. צדקת. צודקת.
צ'.
אות חזקה האות צ'.
ציניות, צינה, צרימה, צרצר, משורר הדלות כמובן, צדק, כולם צודקים כל הזמן צודקים. וכולם מפסידים ומנצחים.
צ'.
חזרנו לדון בציניות.
היה איזה שביב דיון על דיאלוג שיכול היה להגיע מתישהו.
שביב דיון על דיאלוג.
איך להתחיל מחדש מנוע.
מנוע.
מנוע חיפוש.
גם הדימויים שחוקים עד זרא.
ציניות.
יקירתי.
זו שאיתה התחלתי כאן את הכל.
ציניות.
צינה וציניות. וגם את זה מיציתי עד תום. ומי שלא שם לב, הייתי צריך להדגיש את הצ' במיציתי. אולי אעבור ואדגיש את כל הצ'.
אולי אחפש לי אות אחרת להיתלות בה.
מחפש אות.
give me a sign.
אולי בכלל התכוונתי לletter.
כן, תן לי אות.
ועכשיו המעבר כמובן למשחק המטופש, אהוי או עיצור.
בעיצור יש צ'. זה חייב להיות אהוי. אין שם צ'.
צדיק.
איזה מבינן?
א? ה? ו? י?
כל אחת מהן נראית רעה מקודמתה. יש בהן משהו אלוהים בכולם. אולי כי רובן מרכיבות את האלוהים. שני עיצורים.
לם. וכל השאר אהוי.
טוב, זה הטמטום העברי, שה' היא גם עיצור וגם תנועה בו זמנית.
השכנים סגרו את התריס.
בלוטה. בלוטת תריס. זה דבר שעושה בעיות לגברים.
גם על זה חשבתי לאחרונה. הדם שזורם ממך החוצה. סימן למשהו לא בסדר.
אות למשהו לא בסדר. אות. אות אות.
סימן אות, הדברים שאני מתעסק בהם כל הזמן. ללא ליאות. ללא רחמים. ללא משוא פנים.
אז איפה מה נשאר לנו?
אולי לחזור להתחלה. המעגליות חביבה עליי. ולא בצורת הגוף. הא! הציניות שוב השתלטה על השורה האחרונה.
הציניות תמיד משתלטת על השורה האחרונה.
וכך המעגליות ניצחה שוב.
גם בניצחה יש צ'. גם בנצח. אולי צ' היא לא גרועה עד כדי כך.
מזל חשבתי שהעשור הבא יהיה תשצ אבל הוא לא. תחשבי לחיות בתשע. משעשע. תשע. משעשע. כן, עוד 5 שנים נחיה בתשע. עוד חמש שנים כולנו נהיה בתשע.
סוגרים פה בחמש.
ואתמול גיליתי משהו משעשע באחד השירים בהגדה. משהו שקשור לאות ס' דווקא. ש' שמאלית שומשה כס' באחד השירים. משעשע.
אקרוסתיכון. גם זכרתי מילה זו כך באמצע, מיד לפי דרישה, כשאחי שאל אותי איך קוראים לזה. מחריד.
בלי לשתות.
בלי ציניות.
ואולי יש עוד נושאים. ואולי צריך לאכול. גם בצריך יש צ'.
שלכם.
צ.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
