חרונולוגיה חסרת חשיבות

כולם יודעים שאני עצלן, לכן לא אחפש נתונים, למרות שהם די ידועים.

כולם חולמים ניו יורק, כולם חולמים אמריקה.

אנחנו צריכים רודולף ג'וליאני שכזה, שיבוא ויעשה כאן סדר. איש חזק, שישים שוטר בכל פינה, שיבהיר שיש כאן חוק, ויש כאן סדר.

ויש כאן רק כמה בעיות קטנות עם השאיפה להיות ניו יורק:

1. הפשע לא קטן בניו יורק, הוא פשוט עבר מקום. המעמד הבינוני הפסיק לראות אותו.

2. הפסיקו לראות פשע ופושעים כי שמו הרבה פושעים בבית הכלא.

3. באמריקה, הדמוקרטית, לפושעים אין זכות בחירה, ולכן ככל שכולאים יותר אנשים כך טוב יותר.

4. אפשר באמריקה להכריז על העוני כלא חוקי, לשים את העניים בכלא, והם לא יוכלו לעשות דבר נגד זה.

5. כך בין היתר עשה ג'וליאני(אם כי לא במלים מפורשות אלה).

6. בימי ג'וליאני היה נשיא בארה"ב ששמו קלינטון. בימי קלינטון הכלכלה האמריקאית פרחה כמו גם חל שיפור בחקיקה סוציאלית לטובת החלשים, דבר שהוביל לירידה בשיעורי העוני והעושק.

7. קיים קשר בין מצב כלכלי לבין פשיעה, וככל שהמצב הכלכלי טוב יותר, כך יש פחות פשיעה.

8. 7 מהווה הסבר אלטרנטיבי להסבר שהעלייה במספר השוטרים והגברת האכיפה הם אלה שהובילו לירידה בפשיעה בתקופת ג'וליאני בניו יורק.

9. מדי פעם, בניו יורק של ג'וליאני נהרגו חפים מפשע מאלימות משטרתית. כך, מדי פעם, מצא עצמו אזרח מנוקב ככברה (31 או 29 כדורים) על ידי שוטרים, כיון שהוא עמד לשלוף את אקדחו. למותר לציין שלאזרחים אלה לא היה אקדח שהם עמדו לשלוף, והם נוקבו בעיקר בגלל שהיו שחורים.

אבל אנחנו חולמים על ג'וליאני וחולמים להיות כמו אמריקה.

כמה שאנחנו טיפשים.