הבלוג רוצה לאחל לקוראת הנאמנה שלו שנה טובה, שנת חסד, גמילות חסדים, צדק, שלום, שלוות עולמים (אופס, לא בעצם שלוות עולמים לא נאחל לקוראת הנאמנה שלנו), בריאות, מידות טובות, בנים זכרים רבים גדולים בתורה ובמצוות, מצוות רבות.
הבלוג גם רוצה לבקש סליחה ומחילה מאותה קוראת נאמנה אם פגע בה.
אני לא אבקש עוד פעמיים. רק עוד פעם אחת.
ועכשיו, כותב שורות אלה, שוב יסביר, אחת ולתמיד, עד לתחילת החודש הבא, מה קורה באימפריית הבלוגים שלו.
אז יש את הבלוג הזה, שהוא הבלוג הראשי להווייתי בעולם. הוויה די נואשת של אדם שנלחם בתחנות רוח או אולי טחנות רוח, שמשום מה לא מתמוטטות. וכאן אני משתף בראייה המרכזית שלי את העולם. ראיה קרה ומנוכרת, זרה ומרוחקת.
בגלל זרות זו הגיע כותב שורות אלה למסקנה שאי אפשר להבין אותו רק על סמך הזרות המבוטאת כאן.
לכן, פתחתי עוד בלוג. זה היה כבר די מזמן. הבלוג השני הוא בלוג רגשני, רגשי, שהציניות בו יוצאת לעתים רחוקות אל פני השטח, ורוב הזמן הוא שטוף רגשות.
גלוריה האפי היא בעלת אותו בלוג. דמות חסודה ויפה, צנועה ושובבה, כשגברים מתחילים איתה היא משתובבת איתם.
גלוריה פתחה לפני כמה חודשים בלוג שעוקב אחר הדיאטה שהיא עושה. הדיאטה לא עולה כל כך יפה, כיוון שכותב שורות אלה לא אוכל בצורה סדירה, וגם הספורט שהוא עושה, לא נעשה באופן סדיר. אבל הבלוג ההוא די מצליח.
הבלוג הדיאטתי של כותב שורות אלה מהווה בעצם את הבלוג המשלים לכרונולוג. בכרונולוג כותב שורות אלה מדווח על כל הדברים החריגים או המענינים שהוא עושה בחייו (למעט אלה שהוא שוכח, כך חודש שעבר שכחתי לדווח שפיטרתי עובדת). וכך, כל בוקר בבוקרו, כמעט, מדווח שם מה עשה או נעשה לכותב שורות אלה יום לפני כן. ומדי ערב בערבו, בבלוג הדיאטתי מדווח מה אכלתי באותו היום. משלימים זה את זה, הכרונולוג והבלוג הדיאטתי.
לגלוריה פעם היה רומאן מכתבים עם איזה שמוק שהתחיל איתה, פינחסה פירסם אותו בבלוג מיוחד שהוא פתח לכבוד זה. מאז אותו בלוג הפך להיות הבלוג בו פינחסה מפרסם תמונות שמלוות סיפורים שלו, במידה וקיימות תמונות שכאלה. בלוג לא מאוד פעיל.
גם הבלוג שגלוריה פתחה בשותפות עם עוד איזה נקבה או שתיים שמעריץ את סבסטיאן, מוזטל ויאיר לפיד לא מאוד פעיל.
וכך גם שאר הבלוגים שלי. למעט אחד, אולי.
אז שנה טובה וסליחה בפני כל מי שלא הבינה את המשחק הנפלא שאני משחק פה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
