בעצם כבר שבוע שעבר זה קרה, הפטריוטס הפסידו לקולטס. זה היה בצורה משכנעת וחד משמעית.
הדבר המוזר בפטריוטס השנה שעושה רושם שדבר לא השתנה משנה שעברה. כלומר, דבר משמעותי לא השתנה משנה שעברה. לא יכול להיות שעזיבה של מאמן התקפה ראשית תביא התרסקות שכזו. גם עזיבה של שחקני הגנה רבים ופציעה של קו אחורי בהגנה לא יכולה להסביר את הדרך בה הפטריוטס נראים.
אבל, ויש אבל גדול.
בשבוע הנוכחי ראיתי שלושה משחקים, שניים מהם אותו דבר. קבוצה טובה (או מתיימרת) משחקת נגד קבוצה גרועה. קוראים לזה משחק נפל. הקבוצה הטובה יכולה ליפול אם היא לא מרוכזת ובזמן לא טוב. הפטריוטס שיחקו נגד מיאמי דולפינס, אלה שניצחו אותם שנה שעברה בליגה הרגילה, והיו היחידים שעשו זאת כשזה נחשב. היה קרוב, היה צמוד, היה מתוח, אבל הפטריוטס לא מפסידים משחקים שהם אמורים לנצח. בייחוד כשהם חייבים לנצח, אחרת היו נופלים למאזן של 50:50. ניו יורק גי'אנטס עוד קבוצה עם יומרות השנה הגיעה עם מאזן מצוין של 6:2 נגד הויקיניגס הנמושות של מיניסוטה שאפילו קולפפר הQB הקבוע שלהם הבין שאין להם מה לחפש בליגה ונפצע. אבל, הג'יאנטס נשארו לוזרים כשהיו, והם הפסידו, כרגיל בעצם.
דבר ששימח אותי כי זה השאיר את האיגלס בתמונה של הNFC מזרח. שם גם משחקים הוושינגטון רד סקינס שנסעו לפלורידה והפסידו לבקנירס. לפני שבוע הבנתי מה קרה להם. גריסי הQB הרגיל שלהם נפצע לפני חודש, וכך הלכה לה העונה המופלאה שלהם שהתחילה מצוין. הם נמצאים בבית המוות של הNFC יחד עם אטלנטה ועם קרולינה. סביר ששתי קבוצות יגיעו מבית זה לפלייאוף, ועושה רושם שקרוליינה יגיעו ראשונים בבית, כי ויק רץ פחות.
למה ויק רץ פחות? מאותה סיבה שמקנאב רץ פחות. ככל שהקריירה של QB מפתחת הוא אמור לרוץ פחות, הוא מוסר יותר, מארגן את המשחק, משמין, הופך נייד פחות. גם לויק זה קורה. למקנאב זה קרה מזמן. דבר שמסביר איך האיגלס נראים. לפני כמה שנים היה להם משחק ריצה. אמנם זה היה בעיקר מקנאב, אבל היה איום של משחק ריצה. היום הם נשארו בלי ריצה של מקנאב, בלי TO כלומר בלי מסירה, וכך אם שחקן אמצע אחד (ווסטברוק) לאיגלס אין מה למכור. הם גם לא מוכרים ומפסידים לדאלס. עצוב.
מה יהיה? רע לתפארת. הקולטס כנראה ייקחו את זה השנה, למרות שאני עדיין מתקשה להאמין בכך. כנראה שקרוליינה יצטרכו לנצח אותם בSB, כי אין מה לעשות מאנינג פשוט נראה לי מפונק מדי, אבל זה אני. אולי בגלל שהוא לבן מדי.