חרונולוגיה חסרת חשיבות

לא, איני מתכוון לחזור כאן על עמדותיי ביחס לרפואה אסתטית, למרות שיהיה קשר בין דבריי כאן לשם.

יש אנשים שמאמינים שחייבים לפעול, שטובה פעולה על אפס עשייה. לא משנה עד כמה קטנה העשייה, עדיין היא עדיפה על כלום.

אבל, אנשים אלה, נאיביים לעתים, טיפשים, בפעמים אחרות, אינטרסנטים בפעמים אחרות שוב, חיים לעתים באשלייה.

יש הרבה יותר מדי מצבים בחיים בהם עשייה מזערית רק מזיקה.

לא משנה עד כמה טוב הקוסמטיקאי, אם האדם מכוער, הוא יישאר מכוער.

לא משנה עד כמה טוב הטייח או הצבע, אם יסודות הבית מעורערים הוא לא יחזיק מעמד.

אין שום טעם בעבודת טיח על בנין מט לנפול. אין שום טעם באיפור כבד אם הכיעור הוא בלתי נסבל. זה זמני, וזה מזיק.

אז כן, יש שלושה סוגים של אנשים שכן מאמינים בטיוח הזה, בעשיה המינימאלית:

1. הנאיבי - הוא חושב שכל צעד יהיה בכיוון הנכון. כל עשיה תשפר. כך הוא חושב. זה יכול להוביל למצבים אבסורדיים דוגמת המצב הבא:

נניח שיש ארגון שיש בו צורות העסקה רבות. אחת מצורות ההעסקה היא של עובדי קבלן. הארגון מתהדר בנוצות של ארגון חיובי לסביבה ולכן הוא מחליט לבדוק את ההעסקה של עובדי קבלן. מוקמת ועדה לבדיקה של עובדי קבלן. הוועד כעבור חודשים רבים מגיעה למסקנה שהנושא סבוך, ולכן מטפלת בקבוצה של כ20% מעובדי הקבלן. המלצותיה הן מלים ריקות. הדו"ח שלה מועבר למנכ"ל אותה חברה, ואצלו יושב הדו"ח עוד חודשים הרבה. הנאיבי ייראה בכך הישג. אמנם, מצב ההעסקה נשאר אותו דבר, התנאים של עובדי הקבלן לא השתפרו, אבל יש עשייה והיא תוביל למקום הנכון. אגב, אותו נאיבי ירגיש יצדיק אי טיפול בחלק מעובדי הקבלן כיוון שתנאיהם מספקים למדי וחברת הקבלן נחמדה אליהם ושומרת על זכויותיהם. הוא גם יודע שהמפעל עצמו בו הוא עובד פחות נחמד אל עובדיו מאשר אותה חברה קבלנית. אבל החברה היא בסדר, יש בה דאגה לעובדים. הוא דואג לכך. יש עשייה והוא נוטל בה חלק.

2. האינטרסנט - האינטרסנט יפעל באופן חזק למען השינויים הקוסמטיים. הוא ידאג לכך שהשינויים הקוסמטיים ירשמו על שמו, ושהגורמים מעליו יעריכו אותו על כך. הם יעריכו אותו פעמיים: פעם אחת על כך שאיפשר להם להשאיר את המצב כמו שהוא, פעם שניה שהוא איפשר להם להיראות טוב.

3. הטיפש - הוא יצטרף כיוון שהוא יצטרף לכל דבר.

אגב, יש גם את האיש הרביעי, זה שהתחיל מתפיסה שאפשר לשנות ויגלה שהמטרה היא טיח על בנין מט לנפול. חווית ההתפכחות של איש זה עלולה להיות כואבת.

אז אולי הגיע הזמן שאותם חולמים, נאיביים שרוצים לשנות את העולם יפסיקו עם הקוסמטיקה. העולם מכוער במקומות רבים, רבים מדי, בייחוד בארץ במקומות שונים ומשונים. אולי כדאי שנפסיק לדון על מוסר טייסינו (עוד קישוט שאנו מתנאים בו), אולי כדאי שנבין שהעשייה השולית הזאת (דוגמת ארגוני הצדקה) מזיקים.

אולי גם אני במצב רוח אלים מדי היום.