חרונולוגיה חסרת חשיבות

לאחרונה אני מתעורר מוקדם מדי. בסביבות 6 או אפילו 5 בבוקר. זוהי דרכו של הגוף לאותת שהוא לא עייף. הנפש מגיבה בזעם. היא כן עייפה. רוצה לישון עוד ועוד. אבל הגוף המתעורר יוצר בעיה. צריך למצוא תנוחה חדשה להמשיך לישון. התנוחה העוברית היא המועדפת, אבל החתול שישנה איתי תמיד ישנה בדיוק במקום של כיפוף הברכיים. פעם אפילו הכאבתי לחתול והיא הגיבה כגמולי בשריטות ומכות משלה. הבוקר היא היתה נחמדה. טיפסה לכתפי ושכבה שם. מנסה לחמם אותי, ולהתחמם. היא יודעת על הקור המשותף שלנו. ולפני שקמתי היא אפילו גרגרה מהנאה.

לפחות מישהו מרוצה ממני.