חרונולוגיה חסרת חשיבות

עם עגיל באוזן, שיער שלא זוכר באיזה צבע היה מעולם, ותואר דוקטור דנדש, גדי טאוב הוא המועמד הראוי ביותר לתואר ראש הממשלה. כבר שנים אני חושב כך ותואר הדוקטור רק מחזק את תחושותיי. מאז ימי המרד השפוף. אם בן גוריון היה יכול לבחור, הוא היה בוחר בגדי טאוב לראשות ממשלה כממשיך דרכו הנאמן. האיש שנשמע כמו ראשון השמאלנים, ממציא מחדש את ההגדרה ניאו=מפא"ניק. האמת, אני חושב שבן גוריון היה בוחר קודם בשרון, ורק אז בגדי טאוב. כיון ששרון כבר קיבל את הסיכוי שלו, מן הראוי לתת לדר' טאוב את הסיכוי. הוא רהוט, הוא שנון, הוא סופר, והוא לא מחדש דבר. כל דבר שמריח חדש מסכן את עולמו של גדי. הפוסט ציונות, הספרות החדשה, הערכים המוסריים של מדינות שהן לא אמריקה, הכל נתפס בעיניו שגוי. הוא צודק כמובן. כמו שאנחנו תמיד צודקים. כן, לגדי טאוב יש את הפוטנציאל להיות הבלייר הישראלי. מישהו שעל חורבות הט'אצריזם הישראלי יחזיר את השמאל לשלטון. כמה חבל ששמאל זה יריח, יתנהג, ויתפקד כמו הימין. אבל יהיה לו שיק ספרותי, עגיל באוזן, ושיער שלא זוכר באיזה צבע הוא. או בעברית, מגניב.