חרונולוגיה חסרת חשיבות

באיחור מה קיבלתי את חוברת פיקוד העורף לזמן המלחמה. אני רוצה לציין שהאיחור שלי לא גדול מהאיחור של פיקוד העורף בהיערכות למלחמה, כפי שעיון בכתוב בחוברת יוכיח. זאת אעשה. הטקסט של פיקוד העורף יובא בסוג טיימס ניו רומן והטקסט שלי יבוא באריאל.

אזרחים יקרים - כבר פתיחה זו מעצבנת. האם אנחנו יקרים? ומאימתי אלוף פונה אלינו, האזרחים, בדברים. אנחנו לא חיילים. לי, למשל, לא ברורה משמעותן החוקית של הנחיות אלו, שכן אזרחים לא צריכים להישמע להוראות של אלוף בצבא.

מצב החירום משבש את השיגרה - מעבר לטאוטולוגיה במשפט זה, מצב חירום ודאי שאינו שיגרה ושונה ממנה סביר להניח רע ממנה, משפט זה שיקרי. מדינת ישראל נמצאת במצב חירום מהיווסדה, שכן המנדט הבריטי ב1945 הכריז על מצב חירום, אולם לצורך מלחמה ספציפית זו לא הוכרז מצב חירום מיוחד. מצב חירום מיוחד היה מחייב הנהלת משק לשעת חירום שבו המשק מפסיק לתפקד כרגיל ועובר לנהלים לשעת חירום. נהלים אלה מאפשרים פיצוי של כל בעלי העסקים, חיוב אזרחים בתפקידים חיוניים להישאר בתפקידם ולא לעזוב (כפי שקרה ברבות מעיירות הצפון שאינן בקו העימות). מדינת ישראל לא הכריזה על מלחמה ולא הכריזה על מצב חירום, למעט ביישובי קו העימות, ולכן פתיחה זו של אלוף פיקוד העורף שיקרית. כנראה שהאזרחים יקרים, אבל לא צריך לכתוב להם דברי אמת.

מחייב היערכות או נקיטה בדרכי פעולה שונות מאלה הנהוגות בחיי היומיום - הבנו. חירום זה לא כמו שיגרה. תודה.

אנשים שהתכוננו ולמדו כיצד להתמודד עם מצבי חירום, הצליחו לפעול באופן יעיל ולסייע לבני משפחותיהם בעת אירוע - שתי בעיות במשפט אחד. אכן, ישנם את האנשים שלמדו כיצד להתמודד עם מצבי חירום. רובם הגדול עזבו את האזור שהיה צריך להיות מוכרז כאזור עם מצב חירום. אבל זו אינה הבעיה העיקרית במשפט זה. השתמעותו של המשפט היא שהאזרחים שנפגעו במהלך המלחמה עשו זאת באשמתם וזוהי בעייתו העיקרית. הם לא למדו כיצד להתמודד עם מצב החירום (שכאמור לא הוכרז) והם לא הצליחו לפעול באופן יעיל. חמור מכך, הם לא הצליחו לסייע לבני משפחותיהם בעת האירוע. האלוף מאשים את האזרחים בדברים שקרו להם. אל דאגה, זו לא תהיה הפעם היחידה שכך יעשה. משפט זה מבהיר שלאלוף פיקוד העורף ולצבא אין יד ורגל בפגיעה של אזרחים. הם נפגעו כיוון שלא למדו להתמודד עם מצבי חירום ולא הצליחו לפעול באופן יעיל.

במהלך האירועים האחרונים, נוכחנו לדעת שציות להנחיות פיקוד העורף מצמצם באופן משמעותי את הפגיעה בחיי אדם. - נושא המשפט לא ברור - "נוכחנו" גוף ראשון רבים -  שהוא עמום. האם הצבא נוכח לדעת? האם האזרחים נוכחו לדעת? האם האזרחים שנפגעו, בגלל שלא למדו להתמודד עם מצבי החירום, נוכחו לדעת? האם עם ישראל נוכח לדעת? ציות להנחיות - העליתי נקודה זו כבר קודם, כיוון שאנחנו לא במלחמה אין חובה לציית להנחיות פיקוד העורף. אלה הן אינן פקודות ואזרחים במצב הנוכחי לא מחויבים להישמע להם.

היופי במשפט קיים כמובן בהיעדר המוחלטות שבו. המשפט יוצר מידה "מצמצם באופן משמעותי". מהו אופן משמעותי? שמונת עובדי הרכבת שנהרגו לאחר שנשמעו להנחיות פיקוד העורף, כלומר שהו ליד מרחב מוגן, ונהרגו מפגיעה ישירה של טיל שלא הייתה לפניו אזעקה כנראה לא מפריכים את ה"מצמצם באופן משמעותי". כך גם שני הילדים בנצרת, הנגר ששמע להנחיות פיקוד העורף, הלך לעבודה ומת שם מפגיעת טיל. גם הנהג שנסע לעבודתו בחיפה ומת מפגיעת טיל בכביש נשמע להנחיות פיקוד העורף ומת כתוצאה מכך. גם מותו לא מפריך את "מצמצם באופן משמעותי". גם מותם של אותם שלושה נערים שנסעו ברכב, שמעו אזעקה, יצאו מהרכב באיזור פתוח ומתו מפגיעת טיל שפגע באיזורם כיוון שלא הייתה שום הגנה במרחב הפתוח בו נסעו, לא פוגעים ב"מצמצם באופן משמעותי", למרות שפעלו לפי הנחיות פיקוד העורף. איזה מזל יש לאלוף פיקוד העורף ששניים עשר המילואימניקים שנהרגו בכפר גלעדי אינם בתחום אחריותו.

מילות המפתח בהתמודדות נכונה עם המצב הן - "היערכות" ו"אחריות אישית" - כאן החוצפה של אלוף פיקוד העורף מגיעה לשיאה. כל מי שהסתובב במקלטים בצפון יודע שלא הייתה היערכות מצידו של פיקוד העורף למצב, וגם המשך החוברת יעיד על כך. אשר ל"אחריות אישית" - אזיי לא צריך את פיקוד העורף. שכל אזרח ייקח אחריות על עצמו. האזרחים עצמם צריכים לדאוג לעצמם ולקחת אחריות אישית על הקורה להם בימים אלה. מי שחושב שהממשלה צריכה לקחת אחריות על מעשיה ולדאוג לאזרחים בזמן לוחמה, לדעת אלוף פיקוד העורף, טועה. אדם צריך לקחת אחריות אישית על פעולתו ולא לצפות שהמדינה תדאג לו. תפיסת ההפרטה שעברה החברה הישראלית והערכים המגולמים בה ניכרים היטב מדבריו של אלוף פיקוד העורף. אגב, טענת ה"אחריות האישית" הופכת את חוברת ההנחיות ללא נחוצה. כאמור, כבר במשפט "אנשים שהתכוננו..." ניכר שהאזרחים עצמם אחראים למה שקורה, ואין שום אחריות של פיקוד העורף למצב או של המדינה, לצורך עניין זה. אגב, אני בטוח שאלוף פיקוד העורף לא ייקח אחריות אישית על חוסר ההיערכות של פיקוד העורף למצב.

הנחיות פיקוד העורף מתפרסמות בכלי התקשורת, והאזנה להן היא חיונית - טוב, נאזין הרי זה "מצמצם באופן משמעותי...". אלא אם כן אנו חירשים, או אז יש בעיה.

פיקוד העורף, הרשויות, משרדי הממשלה וגופי החירום וההצלה מתואמים, ערוכים ומתורגלים בכל ימות השנה למצבי חירום - דבר שמסביר את התנהגותם המופתית בתקופת הלוחמה הנוכחית. אזעקות לא עבדו, מקלטים היו לא ראויים למגורי אדם, מזון לא סופק לאנשים במקלטים, תרופות לא ניתנו, מיפוי של מצב המקלטים על יושביהם לא נעשה ועוד ועוד ועוד. חוסר התיאום בין כל הגורמים הוביל לכך שמתאמים מיוחדים, דוגמת מנכ"לי משרד רה"מ לשעבר מונו כאחראים בכל מיני ערים שקרסו. עוד שקר לא מוצלח במיוחד.

שיתוף הפעולה המוצלח מוכיח את עצמו בימים אלה - מוכיח למי? מוכיח מה?

החוסן והעוצמה שמביעים תושבי המדינה מחזק את צה"ל במילוי משימותיו - כבר לא אזרחים, עכשיו הפכנו לתושבים. זה ברור, שכן אזרחים עלולים לחשוב שלא הם צריכים לתת לצבא את החוזק למילוי משימותיו, אולם תושבים הם אנשים חסרי קול וחסרי יכולת להביע עמדה. הם צריכים לעשות מה שהצבא אומר להם. כמו תושבי השטחים. אגב, האם עזיבה של כשני שליש מה"תושבים" (אלה שיכולים לאפשר לעצמם) את ערי הצפון היא הפגנת עוצמה וחוסן? כנראה שכן.

בחוברת זו של פיקוד העורף, ריכזנו תשובות לשאלות שכיחות העולות בימים אלה במרכזי המידע. - כאן אני חייב להתמודד עם העילגות. הפיסוק כאן, וגם במשפטים קודמים, שגוי. הפסיק שמגיע אחרי תיאור המקום מיותר. גם במשפט "במהלך האירועים האחרונים, נוכחנו..." הפסיק מיותר שכן לא שמים פסיק בעברית לאחר תיאור זמן הפותח את המשפט. לא ידעתי ששאלות עולות, ואם הן עולות כמה ולאן הן עולות. האם שאלות אלה הן אוויר חם? השאלות נשאלות במרכזי המידע.

בטוחני שתוכלו להסתייע במידע להכין את עצמכם טוב יותר לימים הקרובים - לפחות מישהו בטוח במשהו במדינה זו.

יש להמשיך ולהתעדכן, על פי ההנחיות המתפרסמות בכלי התקשורת. - שוב הפסיק המיותר, שוב הסתמיות בפניה, שוב הבעיות הרגילות של צה"ל.

פיקוד העורף עומד לרשותכם בכל שאלה, בטלפון שמספרו 1207 או באתר האינטרנט: www.idf.il/oref .

ג'רי

אלוף יצחק (ג'רי) גרשון

מפקד פיקוד העורף

חבר שלנו, ג'רי.

אז עד כאן לעמוד הראשון בחוברת של פיקוד העורף. כיוון שהונחיתי ללכת לאתר של פיקוד העורף, לסיום פוסט זה שתי שאלות ותשובות ממנו.

מהו אורך הנשימה של הציבור? האם החוסן הלאומי יישמר לאורך זמן?

והתשובה:

אנו מאמינים ביכולתו של הציבור לשמר רמת חוסן לאומי גבוהה לאורך זמן, חרף הקושי הגדול הנובע מהמציאות הביטחונית.

ולשאלה מעניינת הרבה יותר:

כמה זמן מעריכים כי יימשך המבצע?

התשובה:

המבצע יימשך כמה זמן שיידרש ע"פ החלטות הדרג המדיני, להשגת מטרותיו. חוסן האוכלוסייה הוא מרכיב מרכזי ביכולתו של צה"ל להשלים את המשימה.

דומני שאין צורך להוסיף את ההסבר שלי לשתי שאלות ותשובות אלה. בהמשך, התייחסות לשאר חוברת ההנחיות, כלומר לשאלות ולתשובות עצמן.

יודח ג'רי לאלתר! 

ותופסק מלחמת כבוד צה"ל.

בגלל 8 עובדי הרכבת ששהו 20 מטר מאזור מוגן ומתו למרות זאת,

בגלל 2 ילדים בנצרת שמתו בגלל שלא הייתה אזעקה,

בגלל 2 עובדים חיפאים שמתו כשהלכו לעבודה בגלל הוראת האלוף,

יודח ג'רי לאלתר! ותופסק מלחמת כבוד צה"ל. וחייבים להוסיף שאסור שאלוף פיקוד הצפון יהיה היחיד לשלם את המחיר.