חרונולוגיה חסרת חשיבות

אחרי שטיפלתי בהקדמה של חוברת ההנחיות של פיקוד העורף (כזכור הטקסט של החוברת בטימס ניו רומן, ושלי באריאל), אפנה עתה לשאלות ולתשובות.

מהם השיקולים לקביעת הנחיות המיגון?

·        לנוכח ירי הרקטות, גובשו בפיקוד העורף הנחיות התגוננות לאוכלוסיה, שמטרתן לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתושבים. - הפסיק לא במקום, אולם מעבר לכך תשובה זו מעידה עד כמה הצבא היה לא מוכן למלחמה הנוכחית. הייתם מצפים שהנחיות אלה לא יגובשו לנוכח ירי הרקטות אלא יהיו מוכנות לאחר עבודת מטה מסודרת וארוכה. ציפיה זו מבוססת על העובדה שהימצאות הרקטות ידועה כבר שנים ארוכות, ולכן לא היה צריך לחכות לירייתן כדי לגבש את ההנחיות. אבל פיקוד העורף לא נערך לאיום הזה מבעוד מועד, ולכן רק לנוכח ירי הרקטות עמל לגבש את ההנחיות. שוב האזרחים הם תושבים, הפעם סביר שבתפקיד בשר התותחים של הצבא. עפר שלח שאל אתמול בערוץ עשר את יוסי קוצ'יק, מי שהיה מנכ"ל משרד רה"מ,על היערכות המדינה למלחמה שהמטרה העיקרית שלה היא העורף, כיוון שכך הוא המצב מ1991, מלחמת המפרץ הראשונה. קוצ'יק לא ידע על מה שלח מבסס את שאלתו. כאמור, לא רק הצבא לא נערך למלחמה, אולם פיקוד העורף בטוח לא נערך מראש למלחמה, כפי שמשפט זה מעיד.

·        הנחיות אלו נועדו לאפשר לכל אחד ואחת להתאים את הפיתרון הזמין והבטוח ביותר עבורו - שוב פיקוד העורף מחזיר את האחריות לאנשים עצמם. הנחיות אלו אינן נותנות פיתרון, הן נותנות מעין תפריט שהאזרחים אמורים לבחור ממנו לפי מיטב הבנתם ובצורה הטובה ביותר עבורם. כלומר, ההנחיות לא אומרות כלום, כיוון שהאזרחים אמורים לבחור מה לעשות מתוך הנחיות אלה. אולי הרצון לתפור חליפה שתתאים לכולם הוא ההסבר לעמימות ההנחיות - בלשון בני אדם - היותן לא מובנות.

·        הנחיות להתגוננות נמסרות על-פי השיקולים הבאים: זמן התרעה לאזרח, סוגי מרחבים מוגנים, והתנהגות האוכלוסיה במצבי חירום. - הפסיק השלישי מיותר כיוון שבעברית ברשימה של שלושה שמים רק ו' חיבור בלי פסיק לפניה. הקריטריון השלישי טיפשי שכן ההנחיות נועדו להבהיר מה צריכה להיות התנהגות האוכלוסיה, אז מדוע הן מבוססות עליה? הנחיות להתגוננות בזמן חירום המבוססות על התנהגות אוכלוסיה במצבי חירום יוצרים מעין לופ אינסופי או בלשונה של ש' רקורסיה. לפחות כאן פיקוד העורף מבסס הנחיותיו על שילוש רטורי. גם זה משהו. המומחית שלנו מוסיפה שלרוב לא נהוג להשתמש ברקורסיה כדי לפתור בעיות, כיוון שזהו פיתרון טוב בתיאוריה אולם בפועל יוצר בעיות רציניות. 

מה לעשות בהישמע קול נפץ או אות צפירה?

·        לשוהים במבנה - יש להיכנס מיד למרחב מוגן דירתי (או קומתי או מוסדי) או לחדר פנימי בבית, רצוי דרומי, המרוחק מפתחים, חלונות וקירות חיצוניים. אם כבר משתמשים בסוגריים, ראוי להמשיך אותם גם לחלק השני של המשפט. מובן, שאם שהיתם במבנה ושמעתם קול נפץ, לא ברור עד כמה יעזור לכם להיכנס למרחב המוגן. נחדד זאת, לא ברור אם תוכלו להיכנס לשם, שכן הרקטה כבר התפוצצה. אגב, מה עם יש סתירה בין מרחב מוגן דירתי לחדר דרומי? מה עדיף ממד צפוני הצפוי לפגיעה ישירה או חדר דרומי לא מוגן?

·        לשוהים מחוץ למבנה - יש להיכנס לחדר מדרגות או להיצמד לקיר או מחסה קרוב ולשכב על הריצפה. טוב, אולי יש גם הנחיות טובות. למרות שההערה טובה לאות צפירה. במקרה של קול נפץ גם כאן ההנחייה בעיתית.

·        לנוסעים ברכב - יש לעצור בזהירות בצד הדרך, לצאת מן הרכב, להיכנס לחדר מדרגות או להיצמד לקיר או למחסה קרוב ולשכב על הריצפה. אולם מה קורה כשנוסעים בכביש בינעירוני, נניח בין נהרייה לבין כרמיאל? או בין מעלות לבין תפן? אין שם מחסות קרובים, אין חדרי מדרגות, מה צריך לעשות במקרים אלו? להישאר באוטו? לברוח כמה שיותר רחוק ממנו? האם האוטו עלול להתפוצץ מפגיעת רקטה? האם שטח פתוח רחוק מהאוטו טוב? לפיקוד העורף הפתרונים. כיוון שהוא שלח אנשים לעבודה, כלומר לנסיעה של לעתים חצי שעה בדרך פתוחה שכזו, הייתי מצפה שההנחיות לנוסעים ברכב יהיו מדויקות קצת יותר. בייחוד שהנחיות לא מדויקות אלה הובילו למותם של 3 אנשים.

·        ניתן לצאת מהמיגון לאחר 15 דקות מרגע הישמע הצפירה או קול הנפץ, אם לא ניתנה הנחיה אחרת בכלי התקשורת. בימים הראשונים של הלוחמה אפשר היה לצאת אחרי שתיים שלוש דקות. לא ברור למה צריך לחכות 15 דקות. ביום בו יש 6 אזעקות צריך להיות במרחב המוגן שעה וחצי. יום עבודה ממוצע בימי הלוחמה היה מעשר בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, שש שעות, מתוכן היה צריך לבלות שעה וחצי במרחב המוגן - שאי אפשר לעבוד ממנו. זמן העבודה עמד על ארבע שעות וחצי ובשבילו היה צריך לבלות שעה בכבישים באזורים פתוחים ולא מוגנים. בשביל מה???

·        אין להתקהל במקום האירוע, על מנת לא להפריע לפעולות ההצלה במקום. טוב, כאמור, לעתים ההנחיות הגיוניות, אלא אם כן מטרת ההתקהלות היא עזרה. אגב, היכן ההנחיה שאסור להתקהל בכלל באזורים המיוחדים? לא ראיתי כמוה בכל החוברת. כלומר, מותר להתקהל באזור הצפון, בניגוד לנמסר לנו. מדוע הסינימטק היה סגור בהוראת פיקוד העורף?

·        אם נמצא נפל או שרידי רקטות אין להתקרב אליהם. יש להזעיק את כוחות הביטחון ולהתרחק מהמקום. - אתה יודע ואת יודעת. אהח, הרטרו לשנות ה80 במיטבו.

האם הממ"ד בטוח נגד ירי קטיושה?

הממ"ד פותח כלקח ממלחמת המפרץ, על מנת לספק מיגון מהיר ומיטבי לשוהים בו בזמן התקפה, ולכן פיתרון זה הוא הטוב ביותר מפני איומים אפשריים על עורף מדינת ישראל. - אין כמו להראות שאנחנו תמיד מתכוננים למלחמה הקודמת. במלחמת המפרץ לא היינו ערוכים, רק לאחריה פותח הממ"ד, שאמור היה להתמודד איתה. כך גם היום, אנו משתמשים בממ"ד שפותח כלקח מהמלחמה הקודמת, למרות שלא בטוח עד כמה הוא הפיתרון היעיל ביותר כיום. אם הוא הפתרון הטוב ביותר, מדוע ישבו במקלטים ולא בממ"דים? האם מקלט אינו בטוח יותר מממ"ד? סביר להניח שכן. כבר דובר רבות בתקשורת שממ"ד לא בנוי לפגיעה ישירה. מקלט יוכל לעמוד בפגיעה ישירה. מקלט הוא גם מתחת לפני האדמה ולכן הוא חשוף פחות לפגיעות ישירות. אבל שוב, לא חייבים לדייק.

באירועים האחרונים הוכח באופן חד-משמעי ששהייה בממ"ד, בחדר הפנימי ובחדר המדרגות בזמן התקפה מצילה חיים. - אז הממ"ד ומערכת הממ"דים שהושקעה בה מיליוני שקלים, טובים כמו חדר פנימי או חדר מדרגות? אז מדוע ממ"ד הוא הפיתרון המיטבי, אם הוא טוב כמו חדרי מדרגות וחדרים פנימיים? משפט זה סותר את המשפט הקודם.

האם עלי להכין את המקלט?

הנחיות המיגון הנוכחיות מורות על שהייה בממ"ד (מרחב מוגן דירתי), חדר פנימי או חדר מדרגות, זאת בשל זמן ההתרעה הקצר. - תודה שראשי התיבות של ממ"ד מגיעים כאן, למרות שהייתי מצפה שהם יגיעו במקום הראשון בו יש התייחסות למונח זה.  אגב, אם זמן ההגעה לממ"ד ולמיקלט זהים, האם לא עדיף ללכת למיקלט?

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המקלט חייב להיות מוכן בכל ימות השנה והוא נותן מענה מיגוני טוב לשוהים בו, ולכן רצוי לוודא שהמקלט מוכן. - זה כבר מבלבל. אז המקלט הוא טוב או לא טוב? אם הוא טוב כמו הממ"ד אז מדוע לא לשהות בו? מה זאת אומרת צריך להיות מוכן בכל ימות השנה? מי אחראי על בדיקת מוכנות המקלטים? האם פיקוד העורף או שמא העיריות? הסתמיות, המקלט חייב להיות מוכן... ולכן רצוי לוודא, מכה שוב - לא ברור אחריותו האישית של מי להיערך לכך שהמקלט יהיה מוכן ומי צריך לוודא.

מומלץ שיהיו במקלט הפריטים הבאים: מים ומעט מזון, אמצעי תקשורת - מקלט רדיו או טלוויזיה, אמצעי תאורה, תיק עזרה ראשונה, עיתונים, ספרים וצעצועים לילדים. אוה, עכשיו אנחנו יודעים מה צריך שיהיה במקלט. אבל הממ"ד הוא זה שמספק פיתרון טוב למלחמה הנוכחית ולצרכי הביטחון, אז למה להכין את המקלט? אגב, האם צריך להכין גם בממ"ד דברים דומים?

האם אנו מקבלים התרעה על ירי קטיושות?

במרבית המקרים מערכות ההגנה מזהות את ירי הקטיושות ומשמיעות צפירה, אך בחלק מן המקרים הצפירה מופעלת לאחר הירי. רגע, לאט. המשפט הזה קצת שיקרי וקצת מטומטם. הוא אומר שבחלק מהמקרים יש זיהוי של הקטיושה לאחר הירי ואז אזעקה, ובחלק מהמקרים האזעקות מופעלות לאחר הירי. המשפט אליו התכוונו בפיקוד העורף הוא שבחלק מהמקרים האזעקה מופעלת לאחר זיהוי ירי, ובחלק מהמקרים האזעקה מופעלת לאחר זיהוי פגיעת רקטה, מצב בו האזעקה כבר לא תעזור למי שנמצא באיזור הפגיעה (אל תשאלו ברכבת או בנצרת).

צה"ל ופיקוד העורף משפרים כל העת את מערכותיהם ומשקיעים מאמצים רבים על מנת לספק התרעה על כל ירי. - זה חשוב וטוב. מדוע הם לא מנסים להגן מפני נפילה? האם לא מגיע לנו הסבר מדוע מערכות יירוט לרקטות לא ניקנו? ברור שלא. אנחנו צריכים לסמוך על צה"ל ופיקוד העורף שישקיעו מאמצים רבים על כל ירי.

אני מדלג על הגל השקט, על צפירת הרגעה. רק הערת אגב על עילגות שוב. "מה הוא הגל השקט?" נהוג לשאול בעברית "מהו הגל השקט?" וכך לאורך כל החוברת, נהוג לחבר את מילת השאלה מה ושם הגוף.

מדוע יש להמתין 15 דקות במיגון?

בחלק מן המקרים נורות הקטיושות במטחים, ולכן, כאמצעי זהירות, יש להמתין 15 דקות במרחב מוגן. - כאמור, בתחילת הלוחמה, לא הייתה הנחיה שכזו, דבר שהוביל למותם של 3 אנשים בעכו. יתר על כן, היו מקרים בהן היו אזעקות רצוף, במרחק שלוש דקות זו מזו, ולכן הנחיה זו וטיבה לא ברורים. יתר על כן, זוהי גזירה שרבים לא יכולים לעמוד בה, ורבים אחרים מהאזרחים חושבים שהיא מטופשת. אם לא היו נפילות באזור, אין סיבה להישאר במרחב מוגן רבע שעה. אכן, מעטים נשמעו להוראה זו.

מה המשמעות של מצב מיוחד בעורף?

ממשלת ישראל הכריזה על "מצב מיוחד בעורף" בצפון הארץ. - טוב, דומני שזהו שקר. לא הוכרז מצב מיוחד בעורף בחיפה, גם לא בכרמיאל ובעכו. המצב המיוחד הוכרז בקו העימות בלבד.

הכרזה זו משמעותה, מתן סמכות חוקית למפקד פיקוד העורף להעביר הנחיות מחייבות לתושבים ולגופי ההצלה האזרחיים באזור בו הוכרז מצב זה. כאמור, הוא הוכרז באזור מצומצם מאוד, ורק שם יש לאלוף פיקוד העורף סמכויות. בשאר המקומות ראשי הערים הם אלה שניהלו את הדברים. כפי שהדברים נראים מחיפה, טוב שכך.

אדלג על "מה הם שירותים קיומיים", למרות שגם כאן יש שקר, שכן ניתנה הנחיה מהממשלה למתן שירותי חירום לאוכלוסיה, אולם כיוון שלא הוכרז מצב חירום, העובדים לא חויבו לבוא לעבודתם.

האם ניתן לצאת לעבודה?

·        הנחיות פיקוד העורף נועדו להציל חיים ולאפשר יצירת איזון בין שגרת חיים מירבית לבין רמת סיכון מינימלית. מוזר, כשקראתי עמוד קודם את "מהם השיקולים לקביעת הנחיות המיגון?" לא קראתי שלכך נועדו. בעמוד הקודם לא כתוב שזוהי מטרת ההנחיות וזה העומד בבסיסם. שם נכתב שהמטרה היא "לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתושבים" ולא "ליצור איזון בין שגרת חיים..." יצירת איזון בין רמת הסיכום לבין שגרת החיים באה על חשבון "לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתושבים", שכן אם צריך להקריב אדם אחד אל מנת לשמור על שיגרת חיים, הרי ברור שמוטב להקריבו.

היציאה לעבודה היא בהתאם להנחיות פיקוד העורף, המחייבות עבודה במבנים בעלי מרחבים מוגנים המותאמים לאזורים השונים בארץ. משפט זה לא אומר כלום. האם היציאה לעבודה חיונית? מדוע היא חיונית? איזו עבודה צריכה להימשך? האם הפגיעה בעובד מוצדקת לנוכח הסכנה בדרך לעבודה? על כל אלה לא עונה פיקוד העורף בהנחיותיו, אלא נותן הוראה סתמית.טוב, די ברור, כי אין לו תשובה טובה.

·        במהלך הנהיגה בין הבית למקום העבודה, על הנוסעים לפעול על פי ההנחיות הבאות - בעת הישמע קול נפץ או צפירה יש לעצור בזהירות בצד הדרך, לצאת מן הרכב, להיכנס לחדר מדרגות או להיצמד לקיר או למחסה קרוב ולשכב על הריצפה. קראנו הנחיות אלה, אולם לא הבנו למה בעצם צריך להעמיד את עצמי בסכנה בדרך לעבודה? הרי ברור שהרבה יותר בטוח להיות במבנה מוגן, ובזמן נסיעה איני במבנה מוגן, אז מדוע צריך לנסוע לעבודה?

·        לפרטים בנושאי עבודה ניתן לפנות ל"שירותי ייעוץ לאזרח" בטלפון שמספרו 1-800-506-060. שווה בדיקה.

נדלג עוד קצת, על פעילות ילדים שלא יחודשו. כי ילדים אסור לסכן, בניגוד למבוגרים שצריכים לנסוע לעבודה. אגב, מה אמורים הורים לילדים לעשות? לא כתוב על כך מילה בהנחיות. אבל כן כתוב שטבעי לא להרגיש טוב במצב חירום. מזל. מותר לא להרגיש טוב, אבל צריך להמשיך ללכת לעבוד.

כיצד להתמודד טוב יותר עם מצב החירום?

·        אספו מידע - מידע וידע מקטינים חרדה. אולי לכן פיקוד העורף וצה"ל עושה כל שביכולתו כדי לא לספק מידע. אנחנו לא יודעים על הטילים ומה הטווח והסטיה שלהם, אנחנו לא יודעים היכן הם פגעו (דבר שמטמטם את השכל, כיוון שאתה לא יודע אם הדירה שלך הייתה בטווח פגיעה וכו'). זה לא התפקיד של הצבא ופיקוד העורף לאסוף מידע. אנחנו צריכים לאסוף אותו. בציווי.

·        קבעו סדר פעולות - יש לקבוע סדר פעולות אישי ומשפחתי להתנהגות בזמן הישמע הצפירה. את סדר הפעולות יש לשנן ולתרגל. גם כאן, דומני שפיקוד העורף הוא זה שצריך לקבוע את סדר הפעולות, אבל שכחתי, הם נתנו לנו הנחיות שמתוכן אנחנו צריכים לקבוע לבד. האחריות האישית היא עלינו.

·        עשו מה שמרגיע אתכם כל השנה - האזנה למוסיקה, קריאת ספר, פתרון תשבץ, גלישה באינטרנט, צפיה בסרטים ועוד. ש' מעירה שהיא נרגעת כל השנה על ידי הליכות ארוכות. זה אסור. גם מקלחות או אמבטיות נוטות להרגיע אנשים אבל ממש לא מרגיע להיות באמבטיה בזמן אזעקה. אגב, גם הספא לא ממש מרגיע. אני אמור לעשות את כל אלה גם בזמן שאני בעבודה???

·        היו פעילים ועסוקים - השתדלו להיות עסוקים כל הזמן. אהח, המוסר הפרוטסטנטי במיטבו. אבל להיות פעיל ועסוק לא ממש מרגיע אותי. אז ההוראה הזאת סותרת את הקודמת.

לדוגמא ילדים - נטילת אחריות על שכן קשיש, ילד קטן או בעל-חיים, "אחראי הפעלה" של הילדים במרחב המוגן, ועוד. - אז ילדים שנמצאים בחרדה עקב אזעקות צריכים לקחת אחריות על שכן קשיש? או אולי על ילד קטן מהם? איזה מזל שפיקוד העורף לא אחראי לחינוך בצה"ל. קשקוש שכזה גובל בחוסר אחריות. האם ילדים צריכים לראות שכנים קשישים ולדאוג להם? האם זו אינה אחריותו של פיקוד העורף? האם חוסר האונים של ההורים לא מספיק שהילדים צריכים להיחשף, בגלל המלחמה, לחוסר אונים גם של שכנים קשישים? אגב, האם פיקוד העורף דאג שלכל ילד יהיה שכן קשיש? ומה זה בכלל "שכן קשיש", ומהי ההתייחסות המבזה הזו כלפי קשישים?

·        דאגו לחברה - השתדלו להיות עם אדם נוסף - בן/בת זוג, חבר/ה, הורה וכדומה ולשתף אותו. - אמנם הם ברחו מזמן, ובכל זאת.

·        התמגנו - לש להישמע להנחיות המיגון המסייעות להצלת חיים. אלא אם כן אתם נוסעים לעבודה.

אין לי ילדים, אז תדאגו בעצמכם לקרוא את הקטע על הילדים, רק אל תשכחו למצוא עבורם שכן קשיש שיקחו עליו אחריו.

כמה זמן יימשך המבצע?

·        מדינת ישראל יצאה למבצע, לשם הסרת האיום המיידי של החיזבאללה מגבולה הצפוני, וכן על מנת להבהיר לכל גורמי הטרור באשר הם, שלפגיעה בישראל ובאזרחיה יש מחיר. סוף סוף אנחנו יודעים מהן מטרות הלוחמה. המטרה הראשונה להסיר את האיום המיידי של החיזבאללה. אכן, מטרות ראויות. המטרה השנייה להבהיר לגורמי הטרור באשר הם - האם אל קעידה היה גם חלק ממטרות הלוחמה הזו? מסתבר שכן. פגיעה בישראל ובאזרחיה יש מחיר. אבל המבצע התחיל בעקבות חטיפת חיילים ולא אזרחים. או אולי יש זהות בין חיילים לבין ישראל. מהי אותה פגיעה בישראל שבעקבותיה יש מחיר. האם לבנון היא גורם טרור ועל כן היא שילמה את המחיר של הפגיעה בישראל ובאזרחיה? אגב, האם הלוחמה השיגה את מטרותיה? צריך לעשות משאל בקרב גורמי הטרור באשר הם ולשאול על המחיר. וכן, מטרת הלוחמה היא נקמה. האם מטרות אלה הן אלה שקבעה ממשלת ישראל, ואיך אין כאן מילה על החיילים השבויים?

·        המבצע הצבאי יימשך ככל שיידרש. - עד לאחרון הלוחמים שלנו, או שלהם. יחד עם זאת, מתקיימים מאמצים מדיניים, חשאיים וגלויים, שתכליתם לקצר את משך המבצע, בלי לסכן את מטרותיו. זה משפט די מוזר שמגיע מהצבא. הצבא קובע שהמאמצים המדיניים כפופים ליעדים הצבאיים?

·        זו העת להיות חזקים וסבלניים ולנהוג על פי הנחיות פיקד העורף. מדוע מדינת ישראל לא הייתה סבלנית? מדוע היא לא הייתה חזקה? טעות הדפוס היא במקור. אהח, מדוע הצבא לא יכול להתנהג כמו שהוא מטיף לאזרחים להיות. בכך ניתן יהיה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחיי אדם. אבל להיות חזק לא מוביל לצמצום הפגיעה בחיי אדם. גם סבלנות לא תוביל לצמצום ככל הניתן בפגיעה בחיי אדם.

אז זהו. כל שצריך לעשות עכשיו הוא לנתח את ההסכם שמוביל להפסקת האש ולראות האם הלוחמה השיגה את יעדיה (רמז, לא!).