לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

יחסי שכנות טובה


פתאום זה קרה, החולצה נפלה מחבל הכביסה. ומה עכשיו?

החולצה נפלה מחבל הכביסה. כשתולים כביסה בקומה שלישית זו בעיה קשה. אם יתמזל מזלך, החולצה תיפול ותעוף ברוח ותפגוש את הרצפה/אדמה בתחתית הבנין. מובן שפגישה עם האדמה תהרוס את המטרה של הכביסה. החולצה תחזור להיות מלוכלכת. אבל לפחות החולצה תחזור להיות שלך, כשתרדי שלוש קומות ותאספי אותה. תתעצבי קצת על החולצה שנתלכלכה מיד לאחר הכביסה, אבל זה יעבור לך מיד.

אבל לא זה המצב. החולצה נפלה מחבל הכביסה לחבל הכביסה של הקומה מתחת. היסטוריות של מאבקים אינסופיים בינך לבין השכן מלמטה מתחליה להציף את הזיכרון. או וייי, איזו צרה. מה לעשות? לרדת אליו? עכשיו? הרי עכשיו מנוחה! ואם הוא ישן, כפי שנהוג במנוחה, ורק אנשים כמוך טרודים בתליית הכביסה, אזי ההיסטוריה של המאבקים רק תימשך לעדי עד. לא, אי אפשר לרדת אליו ולבקש את החולצה. לא עכשיו. אבל צריך לסיים את תליית הכביסה. בכלל, לרדת לבקש מהשכן למטה את החולצה, גם אם לא היה מנוחה, זה לא משהו שכדאי לעשות. הוא די אנטיפת.

ואת בכלל העוזרת. את לא בעלת הבית. לכן ברור שלא תבואי בדין ודברים עם השכן מלמטה. לעומת זאת תצטרכי לתת דין וחשבון לבעלת הבית על החולצה האבודה. על התרשלותך בתליית הכביסה. איך את, עוזרת מקצועית שכמותך, היפלת חולצה לאיזור תליית הכביסה של השכן, האנטיפת, מלמטה. אין לך כבוד עצמי? ומקצועי? מילא היית מפילה את החולצה לרצפת הבנין או לאדמה. גם אז הייתה בעלת הבית דורשת ממך הסברים, אבל לחבלי השכן האנטיפת? שלא נמצא בכלל בבית רוב הזמן?

זאת בעצם הבעיה. השכן האנטיפת, שהחולצה נפלה לחבליו, לא נמצא בבית. רוב הזמן הוא נמצא בחופשות באמריקה. ופעם בירח כחול, כשהוא כן נמצא, כמעט ואי אפשר למצוא אותו בבית. והחולצה שנפלה, היא דווקא החולצה היפה והאהובה על ביתך, שבאת לעזור לה בניהול משק הבית שהיא מנהלת, על שני ילדיה, ועבודתה הקשה, קשה מדי.

החולצה האהובה על ביתך שבאת לעזור לה בבית נפלה לחבליו של השכן מלמטה, שאף פעם לא נמצא. אבל, מנסיונך כסבתא את יודעת מה לעשות. את לוקחת מקל ארוך. ארוך ארוך ומנסה להשיג את החולצה באמצעות המקל. את לא מגיעה. אז את יורדת בין חלקי הגדר ומתכופפת שוב עם המקל הארוך מאוד ומנסה לדוג את החולצה. ניסיון ראשון, לא צולח. החולצה עדיין שם. ניסיון שני, ניסיון שלישי. אין הצלחה.

אז את ממשיכה לדרכך. שהחולצה השחורה והמכוערת הזאת תישאר אצל השכן למטה. שייחנק איתה. חובב הקטינות הזה שבטוח ייעשה שימוש נואל בחולצה. יש לך עוד הרבה דברים לעשות ולנקות. לא צריך לשבור את הראש בגלל חולצה אחת שחורה, שכבר מזמן קטנה עלייך ואין לך חפץ בה כבר הרבה זמן. היא רק משום מה מגיעה לכביסה. אז לא נורא. הלכה חולצה. העיקר שלא צריך לדבר עם השכן האנטיפת מלמטה. שאלה יהיו הבעיות שלנו.

נכתב על ידי , 8/10/2006 15:10   בקטגוריות פסימי, סיפורי אכזבה, סיפורים שאספתי בדרך  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 21

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,150
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)