חרונולוגיה חסרת חשיבות

הכל השתנה פה. אני חושב שנקודת השינוי בבלוג היתה ביום ראשון. פתאום הכל הפך להרבה פחות אישי פה. גם אני מאוורר פחות את הרגשות, וגם אני כותב הרבה יותר על פוליטיקה. משום מה כמות התגובות והכניסות ירדה בהתאם. שלשום או משהו כזה חשבתי אפילו לכתוב בלוג זועם על כך שהפוסטים הפוליטיים זוכים להרבה פחות תגובות מהאישיים. הרי המצב הפוליטי הרבה יותר חמור מהמצב האישי, אבל אני, כמו כל האנשים פה, משתמשים באישי כדי להימנע מלהתמודד עם הפוליטי. אז זה השינוי שחל בבלוג זה החל מיום ראשון האחרון. שינוי די צפוי, למי שקרה את מה שהיה פה ביום ראשון. אני חושב שאני מתמודד די יפה. אתמול היה קשה, אז כתבנו המון. וזהו, נסתיימה סדרת שלושת הבלוגים. אני מניח שלא אחזור לכתיבה אישית רגשית בבלוג זה. עם הקוראים והקוראות הסליחה. ייתכן שאספר אנקדוטות מתסכלות, אבל חשיפה רגשית דומני שלא. צריך להתמודד עם דברים לבד, בכך האמנתי תמיד. השיתוף שהיה פה היה ליקוי מאורות זמני. אולם מי יודע, אולי בזמן שתחזור הכל ישתנה פה שוב.