חרונולוגיה חסרת חשיבות

מה אתם יודעים, מצאתי את הקישור והשם של הבלוג שמן הראוי שאקרא. כולנו מן הראוי שנקרא אותו. אבל אין לנו זמן. וחשק. וכח. להתעסק עם הפוליטי. עם חוסר הצדק, ההתעללות הנמשכת. מעדיפים לא להסתכל. גם את גדעון לוי אני לא קורא. התירוץ שלי הוא תמיד אותו תירוץ: אני לא צריך לקרוא על חוסר צדק כדי לדעת שהוא קיים. אני חושב שאני צודק. הבעיה שרוב האנשים לא מוכנים להודות בכך שקיים חוסר צדק אם לא מראים להם אותו, או מדברים עליו, או מספרים עליו. אישית, אני מעדיף תיאוריה. חוסר הצדק התיאורטי כל כך ברור, שאני לא צריך שום הוכחה בנכונותו. לא צריך סיפורים, לא חייב לקרוא את הבלוג שמן הראוי שאקרא. אבל אם אתם כן צריכים לשמוע על המציאות כדי להכיר בה, מן הראוי שתקראו בבלוג שמן הראוי שגם אני אקרא. בצד שמאל למטה. כמה סמלי ששם זה ממוקם.