ועכשיו, אחרי שקראתי את הבלוג שמתעסק בכך, אני חייב להודות: אכן מאבק ראוי. לכן, מחקתי והעלתי מחדש את מה שכתבתי אתמול. אולי עוד מישהו יקרא את זה. ויחשוב שצריך לבטל את החוק הנורא הזה.
ועכשיו פוטבול.
אז נניח שנבטל את חוק ההסדרים, וזה מאוד חשוב לבטל את חוק ההסדרים, אבל אז יבטלו את הכנסת. מה הועלנו?
מעט מאוד.
אבל הקמפיין הזה הוא חשוב מאוד. גם כך הדמוקרטיה שלנו על כרעי תרנגולת, וחוק ההסדרים הוא אחד החוקים הנוראיים שמאפשר את הפשטת הדמוקרטיה מתוכן. נשתמש במלה הפופולאריות כיום, הוא הופך את הדמוקרטיה שלנו לחלולה. מילה יפה, חלולה. מלה כפולה. הכפולים בכלל חביבים עליי. משקל נעים שכזה.
אז כן, חוק ההסדרים הוא זה שהתחיל כל מיני מהפכות בלתי נסבלות. רצו באמצעותו להרוס את האקדמיה. ימצאו דרכים אחרות.
אולי כדאי להתייאש. לוותר. לממש את האזרחות הזרה שיש. לכולם יש אזרחות זרה.
עקרונות. נושא חדש. דומה.עקרונות זה משהו חשוב. עבור רובנו עקרונות זה משהו חשוב. לכולנו יש עקרונות. אצל רובינו הם חלולים. ריקים מתוכן. יש לנו עקרונות. אבל לא ניאבק עליהם. בשביל מה להיאבק עליהם? הרי ברור שיש לנו אותם. אנחנו לא צריכים לדאוג למימוש העקרונות האלה. הם קיימים. גם בלי מאבק. אולי כדאי שנגדיר עקרון כמשהו שלא רק ראוי להיאבק עליו, אלא למשהו שנאבקים עליו בפועל.
אז כן, אפשר להיאבק למען ביטול חוק ההסדרים. זה עיקרון ראוי. האם אפשר להיאבק עליו באמצעות כפתורים דבילים כמו זה שאוסיף מיד? ודאי שלא. האם מי מאיתנו יאבק כנגד החוק הרע הזה בדרך אחרת? ודאי שלא.
אז את תרומתי הצנועה הרמתי. עוד פוסט שאיש לא יקרא. עוד פוסט שלא ישנה דבר.
מחשבה אחרונה, כשכתבתי את הכותרת לא חשבתי על התנועה הפוליטית שמתה בבחירות האחרונות. אבל אין ספק, השם הזה רק מחזק את האירוניה.
אז הנה הכפתור. לא זוכר אצל מי ראיתי אותו לראשונה. זה גם לא כל כך חשוב.
כן, גם אני בעד ביטול חוק ההסדרים.
אני גם בעד שהמדינה הזאת תהיה נורמאלית.
אז מה. 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
