חרונולוגיה חסרת חשיבות

אהח, לקרוא על הבוקר על כך שההרוגה משדרות הייתה בדרכה לתכנית ויסקונסין. כבר אתמול שמעתי שהיא הייתה חולה מאוד.

מעבר לכך, היא עלתה לארץ לפני כמה שנים. בעלה אמר אתמול שהיא הייתה מאוד חולה. או קצת חולה. רגע, אם היא קצת חולה, למה בעצם היא הייתה בדרך לויסקונסין? זאת לא אותה תכנית שאמורה לעזור לבטלנים לצאת לעבוד? כן. אז למה אישה חולה עושה דרכה לשם? איזה עבודה היא יכולה למצוא? ועוד בשדרות?

הציניות המחלחלת תשאל האם היא תיחשב כהישג לתכנית ויסקונסין בשדרות, שכן היא כבר לא מופיעה ברשימת דורשי העבודה שהתכנית מטפלת בהם.

בעיתון גם היה כתוב שהיא לא יהודיה לגמרי. רק קצת.

ולענין אחר לגמרי. האב של גלעד שליט, נועם אני חושב, נפגש היום עם הפצועים מבית חנון. ב"שש עם עודד בן-עמי", כן התגעגעתי לטמטום שלו, הוא נשאל שאלה נוקבת. קשה. נועם שליט נשאל על הביקורת הנמתחת עליו על כך שהוא לא נפגש עם נפגעי טרור יהודיים. כך, כך ממש. עודד בן-עמי לא התבייש לשאול אותו על ביקורת זו. אין גבול לטמטום.

לנועם שליט הייתה תשובה. שאלו ואלו הם נפגעי הטרור. שגם הוא נפגע טרור, וגם אזרחי בית חנון, וגם אזרחי שדרות. ושאפשר להפסיק עם הלוחמה המטופשת הזאת.

זה היה מאוד מוזר באמת. בחינמון לקרוא בעמוד הראשון מאמר שקורא למחוק את בית חנון, ובעמוד השלישי לשמוע שמוחמד ברכה, חבר הכנסת הערבי מחד"ש, היה בלויה בשדרות. לא היה כתוב שפגעו בו או שהוא לא יצא משם חי. כן אמרו שאלי מויאל אמר שמחיקת בית חנון לא תעזור. משהו משתנה. אולי זה בגלל הורי השבויים שהם כולם שמאלנים, אולי בגלל שמי שמבקש למחוק את בית חנון שם לב שנהרגו שם איזה 100 איש בשבוע האחרון, שכונות ובתים שוטחו ועדיין זה לא עזר. משהו משתנה.