אם הייתי מספר לכן את הסיפור הזה לא הייתן מאמינות. אבל, בואנה ננסה.
נניח שיש קצין אחד, חייל, לא זוטר כלל וכלל. דרגתו גבוהה למדי וכך גם אחריותו. בימיו של אותו חייל, לא זוטר כלל וכלל, פורצת מלחמה. חייל זה עושה כמיטב יכולתו במלחמה. אולם, רבים, רבים מאוד, רבים מדי חושבים שהמלחמה לא צלחה כלל וכלל. הם חושבים שהצבא אפילו נכשל, כישלון חלוץ. לכן, מחליט מפקד הצבא להקים ועדות לבדיקת תפקודם של קציניו השונים. כן, מוקמת ועדה גם לבדיקתו של אותו חייל, לא זוטר כלל וכלל, קצין אפילו בדרגה גבוהה. לא אחת הועדה המוקמת, אלא שתיים. מוקמות שתי ועדות לבדיקת תפקודו, הראוי לבחינה, של אותו קצין, לא זוטר כלל וכלל.
נניח הייתי מספר לכן כל זאת, כבר כאן הייתן נעצרות משתאות. הרי לו קצין, לא זוטר כלל וכלל, נבדק על ידי שתי ועדות, שונות, הרי משהו כאן לא בסדר. הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, היה ודאי מבין שמשהו בהתנהגותו לא היה בסדר, אם צריך שתי ועדות, שונות ומשונות, לבדוק את תפקודו. ודאי אם שתי ועדות שונות ומשונות בודקות אותו, אולי ראוי שיחסוך לעצמו את הבושה ויעזוב את תפקידו לפני פרסום מסקנותיהן.
אולם לא, הקצין שלנו, לא זוטר כלל וכלל, מחכה. ועדה אחת מפרסמת מסקנות, לא מאוד מחמיאות, אבל לא מאוד אישיות. לקצין שלנו אין שום בעיה. הוא מדלג מעל ועדה זו ברגל קלה ובלב רן. אולם אז, הועדה השנייה מודיעה, הקצין שלנו, לא זוטר כלל וכלל, לא היה בסדר. הוא לא תפקד טוב. כך מכריזה הועדה השנייה, שאינה משונה.
בחרון אף וללא היסוס תוקף הקצין שלנו את הועדה ומכריז, אני מתפטר. לא בגלל הכשלים שלו מתפטר אותו קצין, לא זוטר כלל וכלל, לא. הוא מתפטר בגלל שהועדה קובעת שהוא לא יקודם. הוא אינו מתייחס לכשליו. כשליו אינם שלו. הם של אחרים. הוא בסדר. אלה שמעליו לא בסדר.
כאן, ודאי הייתן חושבות, שבזה נגמר הסיפור. הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, התפטר, ובזה נגמר הסיפור. אך לא. ימים עוברים והקצין הלא זוטר מודיע שהוא חוזר בו מהתפטרותו. בכל מקום אחר היו אומרים לו שהגנון הפסיק לפעול מיד. אם התפטר, התפטר. אין כאן יכולת לחזור. אין דרך חזרה, ומדוע, מה השתנה, שהוא ביטל את התפטרותו? האם מסקנות הועדה שונו?האם הן ישתנו בגלל שחזר בו מהתפטרותו?
אך הקצין המתפטר מפסיק להתפטר ודורש במפגיע שימוע אצל מפקדיו. שימוע מקבלים רק כשמפוטרים, וקציננו זה, הלא זוטר כלל וכלל, התפטר בעצמו. אך הוא מקבל שימוע אצל מפקדיו. הקצין מבין, רוצים אותו, עושים לו שימוע, זה בטוח יגרום לביטול מסקנות אותה ועדה שנייה ולא משונה שאמרה שהוא לא בסדר. הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, זוכה לשימוע. מפקדו חושב וחושב, קורא ובודק, מסתכל ושב וקורא את מסקנות הועדה השנייה והלא משונה, ומחליט, בצעד מוזר, שמסקנות הועדה יקוימו.
או אז, קם הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, בחרון אף ובשצף קצף יוצא כנגד אותו מפקד. כיצד ייתכן שייערך לו שימוע בו מסקנות הועדה לא יזכו להתעלמות, אחרי שהוא, הקצין הלא זוטר כלל וכלל חזר בו מהתפטרותו? הרי לשם מה התפטר וחזר בו מהתפטרותו אם לא כדי לאיין את מסקנות אותה ועדה שנייה ולא משונה? אם כך, ואם מסקנות הועדה לא שונו, ועדיין מיושמות, הוא מתפטר שוב. ושיידע לו אותו מפקד שלו, שהוא לא בסדר. לא, לא קציננו, הלא זוטר כלל וכלל, לא בסדר, אלא מפקדו שמסרב להתעלם ממסקנות ועדה למרות אצילותו של קציננו הלא זוטר כלל וכלל שהתפטר וחזר בו מהתפטרותו.
זה אכן סיפור מוזר על קצין לא זוטר כלל וכלל.
אנא, עשה עימנו חסד תת אלוף גל הירש. לך כבר הביתה, בשקט. די לנו מהפארסה שיצרת בחיינו. כיצד זה התפטרת וחזרת בך? כיצד זה חשבת שחזרתך לצבא תוביל לביטול מסקנות הועדה? מדוע אתה טורח לשתף אותנו, באמצעות מקורבים, במחשבותיך בעקבות "הדחתך"?
די לנו. יהירותך יצאה כבר מכל החורים, עברה את גבול הטעם הטוב מזמן. לך הביתה גל הירש ותן לנו קצת שקט ממך. אנחנו, שלא רצינו מעולם לשמוע עליך, ובגלל אסוננו שנוצר מהתנהגותך האסונית, סבלנו מספיק. גם ממך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
