נכון, הוא אינו גרוע כמו עודד בן-עמי, אבל גם לרפי רשף לא חסרות החסרונות. ואיני מתכוון לנטייה המעצבנת להתעסק באזוטריה. נניח שזה מותר.
אבל, היום המהדורה נפתחה עם הסיפור על ה"אנסים" מהצפון. או אז ראיין רשף את עורכת הדין של אחד הנאשמים. הקו שלו היה פחות או יותר: "למה ובאיזה חוצפה את מעזה להגן על אנשים נוראים שכאלה?" לחלופין: "איך לך קוים אדומים?" שאלה שזכתה לתשובה המדהימה יחסית: "יש לי קוים אדומים. אני לא עוסקת בבטחוני". עורכת הדין אולמן ענתה באופן פרופסיונאלי לגמרי לשאלות המזדעזעות של רשף. לכן, זה רק גרם לתסכולו של המראיין. מה, למה בטחוני לא ופלילי כן. על זה היא ענתה משהו בסגנון כי זה המקצוע שלי, אני טובה בזה וכבר זיכיתי מספיק אנשים מביצוע פשעים דומים.
אבל, רשף לא הסתפק בהטפת המוסר לעורכת הדין שמעזה להגן על נאשמים. ניכר שהטענה שלה שכל אדם מגיע לו להיות מיוצג בפני הדין נפלה על אוזניים ערלות. גם עורך הדין השני שרואיין לא זכה לחיים כלים. אפילו שעורך הדין ביקש שלא ישפטו את הנאשם בתקשורת לפני שכל העובדות ידועות, ביקש ממנו רשף את התשובה לשאלה מהו העונש הראוי לאדם שיורשע בעברות בהן מואשם הלקוח שלו. כדי שלא יהיה ספק, רשף בטוח שהוא אשם ולכן כל שנותר לדון בו הוא גזר הדין. רשף היה מאוכזב מאוד לשמוע שעורך הדין המגן על לקוח שכזה, טוען שמגיע לו עונש מינימאלי.
רשף נחשב למראיין רגיש וקשוב. חבל שהוא לא רגיש וקשוב לערכים דמוקרטיים בסיסיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
