חרונולוגיה חסרת חשיבות

הסיפור הזה כמעט אינו מענין. הדבר המענין היחיד בו זה שהוא עדיין קורה בישראל 2007. הוא עדיין קורה בדמיוני בישראל 2007. ישראל והדמיון שלי אינה אותה אחת.

מספיק להציג את הדמויות.

נתחיל עם בעל האחוזה. אחוזתו רחבה, גדולה מאוד והוא נהנה ממנה. באחוזה ישנם הרבה עצי פרי שמשילים פירותיהם. באחוזה יש גם מספר בתים. בית קיץ אחד. בית ראשי אחד.

אבל הסיפור אינו על בעל האחוזה.

הסיפור הוא של בנו של בעל האחוזה. גם הוא מצליח למדי. אגב, הוא עובד עם אביו ועם שאר אחיו באותו משרד ובאותה עבודה. הם כולם עובדים באותה עבודה יחד.

גם ארוסתו של הבן של בעל האחוזה עובדת איתם באותו משרד.

הסייס הראשי, לעומת זאת, אינו עובד איתם באותו משרד. הוא עובד באחוזה. הוא עובד עם הסוסים ועם זאת שרוכבת עליהם. הוא, כך קוראת לו הארוסה, האחראי על הכיף.

זהו הסיפור כולו. לא צריך יותר ממנו. הוא קורה עדיין בישראל 2007. בדמיוני בישראל 2007.