כל מיני אנשים אמרו שהכל יחסי, שהזמן הוא פונקציה של המהירות או אולי להיפך.
כל דברי החוכמה האלה לרוב נופלים על אוזניים ערלות כשמגיעים לכל מיני שיעורי נהיגה, קורסי רענון, קורסי נהיגה מונעת ונהיגה נכונה וכולי'.
בכל הקורסים האלה ובשיעורי הנהיגה האלה מתעלמים מחוסר החשיבות של מהירות מופרזת כגורם בתאונות. מהירות מופרזת היא גורם משני בתאונות דרכים. למרות זאת, בכל המקומות האלה מפתחים את האגדה כאילו מהירות מופרזת אינה מועילה כלל. הטענה לרוב הולכת כך: אוטו שנוסע מתל אביב לירושלים במהירות כך וכך מגיע שתי דקות יותר לאט ממי שנוסע כך וכך יותר מהר ממנו. המספרים משתנים בסיפורים, בדרך כלל אחד נוסע 80 ואחד נוסע 100 או משהו בסגנון. סיפורים אלה מופרכים והגיע הזמן להיפטר מהם.
בואו ניקח מקרה קיצון ומקרה הגיוני.
מקרה הקיצון מתייחס לאותו קטע אגדי, תל אביב-ירושלים. אגב, בסיפורים משתמשים בו משתי סיבות: האחת, הוא מאוד קצר (60 ק"מ), השני שרוב הזמן יש בו פקק ולכן אין כלל הבדל מי נוסע בו ובאיזה מהירות, הפקק יהיה אחיד לכולם. אבל בואו ניקח את הקטע הזה ונבחן אותו בשני מצבים. האחד, מצב פנוי, בו אדם נוסע במהירות האפשרית (לא על פי החוק), אזי נניח שהוא נוסע במהירות ממוצעת של 120 קמ"ש. אגב, אגדות מספרות שמהירות שכזו אפשרית בהחלט בקטע נסיעה זה. חשבון פשוט אומר שהנסיעה תארך בסביבות שלושים דקות (60/120). מובן שנסיעה במהירות ממוצעת 90 קמ"ש (המהירות הפחות או יותר חוקית כיוון שזה משתנה בחלקי דרך שונים) תארך 40 דקות. כלומר, הבדל של 10 דקות, לחלופין של 25% בזמן הנסיעה. אם תראו לי תחום בו אפשר לקצר זמן ב-25% בכזאת קלות, אשמח לשמוע.
טוב, זוהי דוגמא מופלצת תטעננה. זוהי דוגמא בלתי אפשרית, תטעננה.
בואו ניקח קטע כביש מעט ארוך יותר ונבדוק אותו בתנאים מציאותיים קצת יותר. נרחיק את נסיעתנו. ניסע מירושלים לחיפה. אתייחס כאן רק לקטעי הכביש בין שתי הערים: כביש מס' אחד > כביש מס' 6> כביש 65 לכביש 2> כביש 2.
ננסה לעשות זאת מהירות חוקית לעומת מהירות אפשרית:
כביש מרחק מהירות אפשרית מהירות חוקית
1 30 קמ 120 קמש 90
6 90 150 110 קמ"ש
65 20 110 90 קמ"ש
2 45 130 90 קמ"ש
עכשיו אפשר לבדוק ממוצעים וזמני נהיגה - עמודה שניה לעומת שלישית ולעומת רביעית:
על פי המהירות האפשרית על פי המהירות המותרת
0.25 שעה 0.33 שעה
0.6 שעה 0.81 שעה
0.18 שעה 0.22 שעה
0.346 שעה 0.5 שעה
ולסיכום, נסיעה על פי המהירות האפשרית תיקח 1.376 שעות בעוד נסיעה לפי המהירות החוקית תארך: 1.86 שעות. הפער עומד על מעט פחות מחצי שעה, על נסיעה של כמאה וחמישים קילומטרים.
עכשיו נעבור לטיעון שהופך את הנסיעה המהירה להגיונית הרבה יותר. נשכח מטיעון העלות והיעילות הכלכלית כשאנו מתייחסים לזמן, כלומר החיסכון בזמן של הנהיגה המהירה, שכפי שהראיתי משמעותי מאוד.
הטיעון הזה אומר כך: ככל שאדם נוהג יותר, כך הסבירות שלו להיות מעורב בתאונה עולה. סבירות זו אף עולה בקשר לא ישר אלא בקשר גיאומטרי - ככל שאדם נוהג יותר זמן הסיכוי שלו להיות מעורב בתאונה עולה הרבה יותר מהעלייה בזמן הנהיגה שלו, זאת ממגוון גורמים כמו עייפות וכו'. מכאן, ככל שנקצר את זמן שהייתו של אדם בנהיגה ובכביש, נחסוך בתאונות. מכאן, רצוי לעודד אנשים לנהוג במידת המהירות האפשרית. החוק במקרה זה עומד ביחס הפוך להיגיון.
אבל נמשיך לנסוע על פי החוק. כמובן.