ישראל מצוינת בלשקר שקרים לעצמה, וממשלת ישראל מעולה בלשקר לאזרחיה.
עיסקת שליט - עיסקת שליט היא עיסקת חילופי שבויים. כך היא הייתה מלכתחילה. לאורך השנתיים האחרונות מנהלת ישראל משא ומתן על מספר האסירים שישוחררו מהכלא הישראלי תמורת שחרורו של גלעד שליט. המשא ומתן מתקדם והולך אחורה. מדברים על 1500 אסירים ואז מדברים על אלף. אז מדברים על כאלה עם דם עם הידיים וכאלה בלי דם עם הידיים. מסכימים על רשימת שמות כזאת ואז חוזרים לרשימת שמות אחרת. כשכל הזמן, כל הזמן, המשא ומתן מתנהל סביב מספר האסירים שישוחררו תמורת שחרורו של גלעד שליט. זוהי עיסקת שליט.
לעיסקת שליט לא היה כל קשר למתרחש בעזה לאורך הזמן. הן החמאס והן ישראל ניהלו משא ומתן על מספר אסירים, ולא על מצב החיים בעזה.
הסכם הרגיעה קשור לאופן החיים בעזה ובסביבותיה הישראליות. העזתים רוצים חופש תנועה, פנימה ומחוץ לרצועה. העזתים רוצים שיפסיקו להטיל עליהם פצצות, חכמות כמובן, בריכוזי אוכלוסין שונים ומשונים. העזתים רוצים הפסקת הסיכולים הממוקדים. העזתים רוצים יכולת לפתח חיים כלכליים נורמליים על ידי פתיחת מעברים לסחורות. זאת העזתים רוצים. אה כן, העזתים רוצים שמספר ההורגים בשנה יעמוד על פחות מ-900 אנשים, כשכשרגע, בחצי שנה הוא עומד על מעל 400. הישראלים רוצים את הפסקת הירי של קסאמים ושל פצמ"רים מרצועת עזה לעבר הישובים בישראל. הישראלים רוצים גם הפסקת הברחת נשק לרצועה. הישראלים רוצים לשמר את חופש ביצוע הפעולות בשטחי יהודה ושומרון, כנגד פעילות חמאס. הישראלים רוצים שהישובים סביב עזה יוכלו לחזור לחיות חיים נורמאליים, בייחוד בחופש הגדול עת מקצת הילדים מסתובבים ללא מסגרת מוגדרת. לשני הצדדים יש אינטרס לשקט שכזה.
אולם, בשלב מסוים החלה ישראל לקשור את שאלת השקט בעזה והחיים בה לשאלת שחרורו של גלעד שליט. לא ברור מדוע ישראל עשתה זאת. אבל כרגיל, המדיניות הישראלית הכשילה בעיקר את עצמה. החמאס לא מוכן לקשר בין שני ההסכמים באופן הדוק. החמאס לא מוכן לקשור את שגרת החיים בעזה ובסביבתה תמורת שחרורו של גלעד שליט. ישראל ניסתה לכפות את שילוב העסקאות האחת בשניה, תוך הורדת מחירו של גלעד שליט. הרעיון היה שישראל תתן לחמאס שקט ברצועה תמורת גלעד שליט. ישראל דרשה שהחמאס יוריד את מספר האסירים שהוא רוצה תמורת שליט ויקבל שקט ופתיחת מעברים. ממשלת ישראל הצליחה לשכנע את הציבור הישראלי שיש קשר הדוק בין שתי הסוגיות. רק בעיה אחת הייתה ועודנה, ממשלת החמאס לא מוכנה לקשר הזה ולא עושה אותו. או אז ממשלת ישראל צריכה לחתום על הסכם שהיא שכנעה את הציבור שאינו טוב, שכן גלעד שליט איננו.
אבל, אם להסתכל על התהליכים כפי שהם בטווח ארוך, גלעד שליט ישוחרר בעיסקת חילופי שבויים. המצב בשטח ייקבע על ידי הסכמים הקשורים לסוגיות המצב בשטח. ישראל שוב לא הצליחה לכפות הסכם שבו רצתה על החמאס, וממשלת ישראל שוב בישלה לעצמה דייסה והיא תצטרך לאכול אותה. לפעמים צריך להזכיר לממשלת ישראל את תנאי הפשטות. תעשו דברים פשוטים, אל תחברו דברים סתם. יש שבוי ויש עיסקת חילופי שבויים - תפתרו את העיסקה הזאת. יש מתח בשטח ויש בעיות בניהול האזור - תחתמו על הסכם בניהול האזור. אל תערבבו. אתם לא מסוגלים לזאת, וודאי שאינכם מסוגלים לכפות ערבוב שכזה במשא ומתן. כי ככה זה במשא ומתן, קשה לכפות דברים על הצד השני, וכשמנסים, לרוב לא מצליחים.או אז נשארים עם התפישה הישראלית - דרשנו משהו, לא קיבלנו אותו (כי לא היה סיכוי לקבלו מלכתחילה) ועכשיו אנחנו לא מרוצים כי הדרישה (הטיפשית שלנו) לא התמלאה. ישראל מבשלת לעצמה מתכון בדוק לתסכול תמידי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
