חרונולוגיה חסרת חשיבות

גילי המופלג הוא כזה שרוב שחקני הNFL חולמים לפרוש בו ולראות את המשחק או מהבית או מאולפן הטלוויזיה, כפי שעושה מייקל סטרהן.

ישנם מספר שחקנים קשישים ממני. ג'ואי גאלויי, סטיב סמית' או מרווין הריסון. התופס של אינדיאנה משחק כקשיש, מאשימים אותו שהוא זקן מדי. לא יודע אם זה נכון, אבל אכן אינדיאנה נראו זקנים נגד השיקגו. הגנה מנצחת, כך נפתח השידור של NBC ששידרו את המשחק. אם מרווין הריסון שקשיש ממני ולא בהרבה נחשב קשיש, מה איתי?

אני מזדקן ומסתכל בקינאה בצעירים ממני. אבל גם הם לא קל להם. למשל תום בריידי, פתח את העונה וסגר אותה באותו רבע. פציעה שקרעה לו את הברך, והוא רק בגיל 31.  כל כך צעיר. מי יודע אם יחזור לסורו החיובי. הרופאים. סביר שהם יודעים. זה מתאים גם לתופעת חמרמורת הסופרבול, שטוענת שמי שמפסיד במשחק הגדול הלכה לו גם העונה לאחריה. תסתכלו על שיקגו של שנה שעברה, ושל השנה. השנה הם ניצחו קבוצה שלא הפסידה בספטמבר כבר ארבע שנים. אז תום בוי הצעיר הלכה לו העונה לאחר מכן. אני לא דואג לפטריוטס. אני חושב שהם מאומנים מספיק בשביל עדיין לנצח את הבית שלהם.

כי כן, אין מה לעשות, אחרי ששחקן עבר את גיל 35 הוא קשיש. תסתכלו על ברט פארב. אופס, הלכה התיאוריה. הקשיש שפרש וחזר ופרש ועבר לניו יורק ג'טס ניצח בשבוע הראשון. טוב, אמנם את מיאמי, אבל בכל זאת משחק פנים-ביתי הוא משחק חשוב. בניגוד לפאטריוטס שניצחו, בקושי, את הקרדינלס. אבל כאמור, הג'טס לא יותר טובים  מניו אינגלנד, אפילו עם פארב.

מה עוד היה לנו? דאלאס נראו טוב, אבל זה היה נגד קליבלנד, אז זה לא נחשב.

ניו יורק ג'יאנטס שיחקו כמו אלופים, דבר שיתסכל אותי לאורך כל העונה. אבל זה היה נגד וושינגטו, אז גם זה לא נחשב.

מה שמשמח אותי  זה שהג'ייאנטס העיפו את ג'רמי שוקי. כל העונה שעברה טענתי שהוא לא שחקן, ולא טעיתי. גם הם ראו את הטעות שלהם והעיפו אותו לאיזה חור.

האיגלס מחצו את הראמס. לא חוכמה שוב. אבל עושה רושם שהבית המזרחי של ה-N יהיה מאוד מעניין השנה. כמעט כמו כל הבתים של הA.

ככה, במערב של הN סיאטל כנראה ישלטו. בדרום לא איכפת מי ישלטו, אבל אני מקווה שאלה יהיו הפנת'רס. בצפון שיקגו נראו מצוין עם הרץ האחורי הרוקי שלא נראה כמו רוקי. המזרח כנראה יוביל ליגה זאת.

בA? סן דייגו כרגיל ייראו טוב ולא יגיעו לכלום, אולי לראשות המערב. אינדי הפסידו ונראים חלודים, שזה מוזר. פיטסבורג הרשימו וקרעו לטקסס את הצורה. אבל זאת כרגיל לא חוכמה.

אז הליגה התחילה, וכמו שאמרו השדרים אתמול, ליגה בה כל שנה חמש קבוצות שלא הגיעו שנה קודם מגיעות לפליי אוף היא הליגה הכי תחרותית בעולם. כל משחק קובע, הפסד מוזר לשיקגו, ניצחון גנוב על אריזונה, יכולים להיות משמעותיים. מחיצות על יוסטון או הראמס יכולים להיות חסרי משמעות. יהיה מותח. יש שני משחקים במזרח תיכון כל שבוע, השבוע יש 5 משחקים בESPN, וכל זה בכבלים רגילים. קצת יותר טוב מהליגה הישראלית בכדורגל.

אה כן, יש גם איצטדיונים מלאים עד אפס מקום עם 70,000 איש שמגיעים לכל משחק, מרעישים עולמות, מעודדים, שרים ועושים ספורט אמיתי. גם זה לא כמו בישראל.

אז אנסה מדי יום שני לתת איזשהו סיכום, למרות שלא אצליח בכך, כי כן, גם אני כמו מרווין הריסון די קשיש, הכדור עלול ליפול מיידיי מדי פעם ולהפוך לנקודות ליריב. או סתם שלא אגיע למשחק. גם זה יכול לקרות.