RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
שלושה מקרי הסברה ישראליים
נהג המונית אמר: ישראל מאוד מעניינת. זאת הייתה התגובה שלו כששמע שאנחנו מישראל. כיוון שהוא חשב שלא נבין שזוהי המחמאה או התגובה הכי חיובית שהוא יכול להוציא על ישראל הוא חזר על כך שוב: ישראל מאוד מעניינת. באנגלית זה נשמע גרוע הרבה יותר.
לאחר שבירר את הבירור המקובל על מזג האוויר, שאל אותנו אם המצב גרוע כמו שהיה או יותר טוב. התחמקנו באלגנטיות. ניסה שוב. אמרנו שהכל אותו דבר, כמו שאמר המשורר הלאומי, ש' ארצי. הוא אמר עוד משהו על ירושלים ואז אחל לנו שלא נתפוצץ. כן, זאת הייתה הברכה. שלא נתפוצץ. הוא גם הסביר שהוא מקווה שלא נתפוצץ כי אז ידברו עלינו בחדשות וזה לא טוב, מאוד לא טוב.
הפקידה במכונת השיקוף הייתה חיובית הרבה יותר. היא דווקא נהנתה מישראל. מאוד. היא לא רצתה לעזוב. אבל היא עזבה. בכל זאת. לפקידות כמכונת שיקוף.
אולי היא נהנתה הרבה יותר כי היא ראתה בלונדון את שלטי החוצות שמפרסמים את ישראל. לא ברור לי עם משרד החוץ, משרד ההסברה או משרד התיירות אחראי על השלטים, אבל הם משיגים את שלהם. תמונה מרהיבה של מדבר הנגב, שמראה את ישראל המדברית, הצחיחה, שנראית כמו אזור מוכה אסון אקולוגי, אולי כפי שתיראה אחרי העימות עם אירן. תמונת ישראל המדברית היא זאת המוכרת את ישראל בלונדון, דבר שמסביר מדוע המטוס לישראל היה מלא בחציו, כשחצי זה שמונים אחוז ממנו ישראלים.
| |
יוון מצולה
השיר המפורסם אומר שהוידאו הרג את כוכב הרדיו. כוכב הרדיו עדיין כאן, הוידאו, לעומתו, מת מזמן.
נפילתן של אימפריות, אמר גיבון, וגם דן תורן, מתרחשות לאט. הסימנים הראשונים כמעט אינם נראים.
לא, הפעם אין הכוונה למדינת ישראל, הסימנים לנפילתה, כפי שאנו מכירים אותה, הופיעו כבר מזמן. מדי פעם צריך לעשות הפוגה מזוועות היומיום הפוליטי לטובת זוועות אחרות, וכאלה לא חסרות בעולמינו הטוב שבעולמות האפשריים.
פייסבוק, לעומת זאת, היא אימפריה שנראה כאילו כוחה במותניה.
איני חבר של פייסבוק. כן, כך ישנם אנשים שממליצים על הפוסטים שלי שם, ואיני יודע מי הם ומהם. אבל לא זה הסיפור.
אנשים סביבי כן חברים בפייסבוק, וכך גם זוגתי שתחיה. גם היא אינה הסיפור.
הסיפור הוא על אבא שלי, יבל"א, אדם שאינו צעיר, מבוגר אפילו מהמדינה. נלחם בקדש, כבש את הגולן ב-67. ביום כיפור הוא כבר היה בהג"א. הוא אינו מבין במחשבים, יותר ממה שאדם בגילו מבין במחשבים. הוא בקושי מתכתב בדוא"ל, מצליח לסחור בבורסה, בורגני בן בורגני אנוכי, כפי שכבר כתבתי. אבל מעבר לכך, אבא שלי כמעט שאינו עושה דבר מקוון.
פייסבוק בדרך למטה. איך אני יודע? כשזוגתי שתח' קיבלה דואל שבו אבא שלי מבקש להיות חבר שלה בפייסבוק, ידעתי. הסוף קרב. לא ייתכן שרשת חברתית צעירה ומגניבה תשרוד עוד זמן רב, עם קשישים, וכן, אבא שלי קשיש, מתחברים אליה. מסתבר שבת דודתו הצעירה ממנו בעשר שנים הזמינה אותו להצטרף. פייסבוק שייך לצעירים? כבר לא.
לשון אחר, אבא שלי הצטרף לפייסבוק לפניי.
| |
חשיפה שיקרית בבלוגוספירה
ביום בו מוכרז סופית על מותו של בלוגלי (כאילו, לייק, למי איכפת, דה?) הגיעו לידי כותב שורות אלה ידיעות מרתקות קצת יותר על התרחשויות אזוטריות בקנה מידה גלובאלי בבלוגספירה. מובן שידיעות אלה אינן מוסמכות, ואין הוא לוקח אחריות על הרשום בהן, אולם כיוון שיש בהן כדי להאיר על תופעות חמורות המתרחשות ברחבי הבלוגוספירה הגלובאלית, הוא מצא לנכון לפרסמן, לא כל שכן, באתרו הצנוע, בתקווה שיהוו נורות אזהרה לנוער ולדור החדש החונך את הבלוגוספירה.
בימים ראשונים, כשבגרוש היה חור, בטלפון היה אסימון ובבלוגופירה היה יריב חבוט, עוד היו קיימים מעט בלוגים. באותם ימים רחוקים בלוג עם חמש ספרות נחשב פושט, ורק בלוג עם ארבע ספרות, דוגמת זה, נחשב כאליטה בלוגספירית ראויה לשמה. באותם ימים רחוקים, הבלוגספירה הייתה כמרקחה, ביצה, חממה ליצירתיות מזוככת, מזוקקת, מזוהמת. אנו אזובי הקיר, שבלוגינו היו עם חמש ספרות, לא נותר לנו אז אלא לקנא באליטה, היצירתית, המבריקה, השונה, השנונה, הכנה, המובילה, החשודה, והחשוב מכל, האליטה שהייתה כאן לפנינו.
בתקופה המטרידה ההיא, שני בלוגים זהרו כאש התמיד בבית המקדש, גבוה מעל שאר הבלוגים. לכן הם, ודמויות מפתח נוספות בחיים הישראליים זכו לבלוגי הערצה רבים מספור. אכן, מוזטל, היה גבוה מעל כולם, משכמו ומעלה, מאריות גברו, מנשרים קלו. במלים אחרות, הוא היה נמוך מים המלח. בפרויקטים שמערבבים גרוטסקה ומציאות, הפעיל את כל פעילי הבלוגוספירה בפרויקט שהוביל לחיסולו, כמו גם לחיסולה של תחושת השיתוף באתר הקטן. מוזטל היה עסוק במתיחת הקוראים, מתיחת זכויות חופש הביטוי, המתחים הבלתי נסבלים של מיניות ושעמום, שעמום ומיניות, והפכם לתחליפים שרק הכישלון יכול לחלצם. לכן, פרויקט הסיום שלו - פרויקט התוגות זכה להצלחה כבירה. אגב, מוזטל נחשד כרוגל אלפר, יאיר לפיד, סבסטיאן ויש טענו שקלמן הוא הוא מוזטל.
אולם, לא בהיסטוריה עסקינן. לא אגדה רעיי, ולא התכנסנו כאן להעלות את הנוסלטגיה מן האון. בחודשים האחרונים, כך נודע לכותב שורות אלה, חזר מוזטל מגלותו. נכון, שחזר בדמות שאין בינה ובין מוזטל המקורי ולא כלום, אולם הסימנים אותם סימנים, הצלקות מתחת לשדיים, אותן צלקות, המצוקה הפיזית והנפשית ממעיכה רבת שנים ניכרת בכל אות, בכל פוסט, בכל לגימה. המתיחה של הגבולות, החשד בקריאה בו, החשד שמא הכתוב אמיתי, שמא הכותב הוזה, שמא הכותב עושה, כל אלה ניכרים במוזטל ובמוזטל הנוכחי. כאז כן עתה, מתרכז מוזטל בבלוגו, כשמדי פעם הוא מגיב בבלוגים אחרים, כדי לזכות בפופולאריות בלי לחשוף את עצמו. כאז כן עתה הוא משחק משחקי זהות, משחקי גבולות, משחקי ביטוי. פגוע בבטן הרכה, ומכניס את הבטן הקשה פנימה. זוקף צואר וחורץ לשון, מצביע על צביעות וצובע בצבעוניות.
כותב שורות אלה לא היה חושף את חזרתו של מוזטל לולא חשש לנפשו של הנוער. חשיפה של הנוער לכתבים הקשים של מוזטל, הן כתביו הישנים, וביתר שאת כתביו החדשים, עלולה להזיק לנוער. בכלל, ראוי שחופש הביטוי, כמו שאר החופשים והחופשות, קצת יוגבל כשמוזטל מתעלל בקוראיו. רצוי להוסיף גם לישרא-בלוג, כמו שעושים לטלוויזיה, הגבלת גיל. בלוגים מסוימים צריכים להיות סגורים לגילאים מתחת לחמש, שבע, שתיים עשרה, שבע עשרה, ואסור שילדים או נערים יעסקו במין באופן חופשי, בטח אם הם מתחת לגיל 16. רצוי שבלוגים יעידו על עצמם, לפני שיעידו עליהם שוטרים, שהם מסוכנים לציבור, מהווים סכנה לנפשו של הנער הרך בשנים, כנאמר במקורותינו, קשוט לנער על פי דרכו. ולעלמה? על פי דרכי הוריה. מישהו חייב, אבל חייב לשמור על הנוער מפני מזיקין ומרעי בישין שכאלה. הרי כיצד נחשה ואדמתנו בוערת, הו ארצי מולדתי את הולכת פייפן, כפי שאמר עיתונאי קטן שלי, ולכן לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה, ואזהיר מפני ליצים שבקירבם לא אשב, המסכנים את הנוער, המולדת, והאומה כולה בכתבי שיטנה אותם הם מפרסמים באין רואה ולעיני כל בשיקוץ הקרוי אינטרנט ובלוגוספירה. ואידך זיל גמור.
| |
זרים במערב - סיפור אמריקאי? (ד' וכנראה שאחרון להפעם)
פניקס סאנס, קבוצת הכדורסל של אריזונה, מתייצבת נגד הלוס אנג'לס לייקרס, הקבוצה המובילה של קליפורניה, לפחות בכדורסל.
פניקס נגד לוס אנג'לס. המאבק הספורטיבי מדווח מדי יום בחדשות. אבל פניקס ולוס אנג'לס נאבקות גם בסוגייה אחרת: סוגיית ההגירה הלא חוקית.
לוס אנג'לס הכריזה שהיא מבטלת אירועים שאמורים להתקיים בפניקס, וגם סן פרנסיסקו מבטלת אירועים המתוכננים בפניקס ובאריזונה. ראשי הערים האלה מבקשים מאזרחיהם להימנע מלבקר בפניקס ובאריזונה. גופים בקליפורניה מנסים לארגן חרם צרכני וחרם כלכלי על אריזונה. בתגובה, אריזונה ופניקס הודיעו שהם שוקלים לצמצם את כמות החשמל שהם מעבירים ללוס אנג'לס. כפי שמבהירים אנשי אריזונה, אם לוס אנג'לס לא רוצה מעוקצם, הם לא יתנו לה מדובשם. לוס אנג'לס מבהירה שמעשה שכזה, כלומר קיצוץ החשמל שאריזונה מעבירה ללוס אנג'לס, אינו חוקי והוא לא ייעשה. למי ששכח, קליפורניה ואריזונה הן מדינות שכנות בפדרציה האמריקאית. נשמע קצת הזוי, המאבק הזה. חרם כלכלי, קיצוץ בהעברת חשמל, יחסים כאלה אינם מאפיינים מדינות שכנות
בפדרציה, ודאי לא בארצות הברית. אלא אם כן הם קשורים לסוגייה קיצונית. סוגיית ההגירה הלא חוקית היא סוגייה
קיצונית.
המאבק בין קליפורניה לאריזונה החל בעקבות החלטה של מושלת אריזונה. מושלת אריזונה קיבלה החלטה המאפשרת לממש חוק הבודק מצב השהייה של אנשים ברחוב. שוטר ברחוב באריזונה יוכל לעצור אדם ולבקשו להוכיח שהוא נמצא באופן חוקי בארצות הברית. החלטה זאת נוגדת את רוח החירויות הקיימת בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם וגורמי שמאל, שמרוכזים בקליפורניה, שכנתה של אריזונה, מוחים נמרצות כנגד החוק. הם טוענים שהוא יפגע במהגרים, חוקיים ושאינם חוקיים, מארצות דרום אמריקה. זהו הפרופיל של מהגרים לא חוקיים בארצות הברית, ולכן ארגוני זכויות האדם טוענים שהחוק האריזוני מטרתו להפחיד ולפגוע במהגרים אלה. הטענה היא שהחוק יתבסס על שימוש בפרופילים חברתיים, שאינם חוקיים בארצות הברית. אריזונה טוענת שההוראות החדשות באות לממש פסיקה קיימת, שמאפשרת לבדוק אם אדם שוהה באופן חוקי בארצות הברית. אריזונה טוענת שמטרת ההוראה להתמודד עם בעיית ההגירה הלא חוקית.
ההוראה החדשה מטלטלת את המערכת האמריקאית באריזונה, ובכל מדינות הפדרציה. פניקס סאנס, באחד ממשחקיהם, הופיעו עם חולצות הכתובות בספרדית, כמחאה כנגד ההוראה החדשה במדינתם. הימין תומך בהוראה החדשה, בגלל בעיית המהגרים הלא חוקיים שמטלטלת את ארצות הברית. השמאל מתנגד בגלל זכויות האדם שיופרו בעקבות ההוראה. סקרים בקליפורניה ובאריזונה מראים תמיכה עממית בהוראה. הסקרים מראים גם שאפילו המהגרים מדרום אמריקה, לטינוס, תומכים בהוראות אלה.
סוגיית ההגירה, יותר מכל סוגייה אחרת, מהווה נייר לקמוס בבחירות אמצע הקדנציה הקרבות. סוגייה זאת בעייתית במיוחד במדינות החזית של ההגירה: קליפורניה, אריזונה, ניו מקסיקו, טקסס ופלורידה. כל המתמודדים הימניים בבחירות 2010 מבהירים שהם יטפלו ביד קשה בבעיית המהגרים הלא חוקיים. מהגרים אלה מהווים נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות והחינוך. הם גם אינם משלמים מסים. הפתרון של הימין הוא לגרשם למדינותיהם. הפתרון שהנשיא הפדרלי מואשם בו הוא חנינה, כלומר מתן אפשרות לשהייה חוקית ולבקשת אזרוח ככל המהגרים האחרים. הימין מוקיע פתרון זה כלא אמריקני, לא יעיל ומתן תמריץ לפושעים. הנשיא והשמאל מתייחס לפתרון זה כאל הפתרון הפרקטי, ויש טענה שהוא גם יעזור לכלכלה, שכן המהגרים הלא חוקיים יתחילו לשלם מסים, שכרגע מועלמים. הם גם מזכירים שארצות הברית תמיד התבססה על הגירה.
מהגרים לא חוקיים היא בעיה כלל עולמית שמעלה שיח גזעני בכל מקום ומתעלמת מבעיות פוליטיות גלובליות (בטח קראתם אצל תום על האזיזרים, אם לא, אז הנה). היא מעוררת רגשות. גם בארצות הברית מהגרים מואשמים בפשיעה חמורה, במעשי אינוס, בגזילת מקומות עבודה ממי שהגיעו לארצות הברית באופן חוקי. האשמות אלה ברובן מגוחכות ומקצינות מקרים בודדים לעובדות גורפות. גם כאן, הימין רוצה להחמיר את חוקי ההגירה, לגרש מהגרים לא חוקיים, לבצע בדיקות אקראיות של אנשים באשר לאשרות השהייה שלהם במדינה. אריזונה מובילה את הדרך. אריזונה גם מאשימה את הממשל הפדרלי באי עשייה ובחוסר התמודדות עם בעיית ההגירה.
סוגיית ההגירה היא הבאה על שולחנו של הנשיא אובמה, אחרי הבנקים ולאחר שהעביר את רפורמת הבריאות. אולם הימין באריזונה ובמקומות אחרים רוצה להחריף את הסוגייה כיוון שהיא משחקת על הרגשות של הבוחרים לטובתו, הרבה יותר מסוגיית הבריאות וודאי שמסוגיות הבנקים. לכן, אריזונה העבירה הוראה המאפשרת בדיקה של מצב השהייה של אזרחים במדינה. לכן, סוגיית ההגירה הופכת למאבק בין לוס אנג'לס לבין פניקס, בין קליפורניה, הלכאורה ליברלית גם ביחס להגירה, שוורצנגר, מושל קליפורניה, גינה את ההוראה מאריזונה, לבין אריזונה, השמרנית, הימנית. לכן, לקראת הבחירות נשמע כאן, כמו בכל העולם, על בעיית ההגירה ועל העובדים הזרים. לכן מועמדים ימניים יישבעו שהם לא יתנו חנינה למהגרים לא חוקיים, מועמדים ליברליים ידברו על הצורך לפתור את הבעיה בלי להתחייב. כך, אפילו בארצות הברית, שמדמה לעצמה שהיא הדמוקרטיה המובילה בעולם, המובילה והמדגימה את הערכים הדמוקרטיים, בייחוד לאחר בחירתו של נשיא שחור, השיח הגזעני, הרגשני, הלאומני, שהופך אנשים לבעיות יוחרף ויעמוד במוקד הדיון הציבורי.
| |
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
