חרונולוגיה חסרת חשיבות

בסיום הקטע, תובא הבהרה ביחס לכותרת שאינה קשורה לפוטבול, אלא לשינאה ולסנוביזם שקיימים אצל כולנו כשאנו ישנים מעט מדי.

אבל היה סופרבול הלילה.

במהלכו הופיע פרינס עם שירים חביבים עליי מאלבומו "גשם סגול". משום מה זה לא הסתדר לי. מדוע שהוא ישיר שירים בני עשרים שנה. אבל אז הבנתי. תור ההמתנה לכרטיס לסופרבול הוא משהו כמו 20 שנה. אלא אם כן יש לך מאות אלפי דולרים לקנות כרטיס. אם יש לך מאות אלפי דולרים לקנות כרטיס, סביר שאינך בגיל העשרים לחייך. לכן, מי שמופיע בסופרבול סביר ששכח מזמן איך נראה גיל שלושים וייתכן שגם ארבעים, לכן הגיוני לשיר שירים מלפני עשרים שנה.

חוץ מזה, היה גם משחק. אני כתבתי כאן לאורך כל העונה שמקום רביעי בA יותר טוב ממקום ראשון בN. רק קיוויתי שיהיו אלה הפאטריוטס שינצחו את שיקגו. היה אינדי במקום. נכון, המהלך הראשון עוד נתן תקווה. ונתן ואשר נתן תיקווה. אבל אחרי שאינדי עלו ליתרו 16:14 המשחק היה גמור וכולם ידעו את זה. מאותו רגע, המשחק היה משעמם למדי.

בואו נודה בזה, היא סופרבול גרוע. אחד העלובים שראינו. בייחוד בגלל שזה לא כוחות.

הנהלת הליגה צריכה לפעול. אולי לתת יתרון ביתיות לN בשנים הקרובות בסופרבול, אחרת באמת זה יהיה קצת עצוב.

אני לא הולך לעשות סטטיסטיקות. זה התפקיד של ליאופרד בדרך כלל. אבל ב10 שנים האחרונות, לדעתי הN זכו פעמיים והA שמונה. בואו נראה. טמפה ביי לקחו אליפות ואולי הראמס. חוץ מזה, היה פעמיים של דנבר, היה שלוש פעמים של פאטריוטס, היתה פעם אחת אתמול, הייתה עוד פעם אחת של הרייבנס (ששחטו את הג'יאנטס, נו מה, שאני לא אזכיר את זה?) והייתה עוד פעם אחת של הסטילרס. כן, זה יוצא משהו כמו 8:2. זה קצת מביך כשחושבים על הN. זה די מוזר, הרי הדראפט משותף לשתי הליגות. אז איך זה קורה, שלמרות דראפטים זהים, הקבוצות בA מראות כזו דומיננטיות לאורך שנים.

אז כן, אינדי היו פשוט יותר טובים. והמשחק היה גרוע, טוב, אבל לפחות הבנתי למה מביאים זמרים בני 50 ששרים שירים מלפני עשרים שנה.

(אגב, לפני שכולכן קופצות עליי על ענין ג'נט ג'קסון, כן אני זוכר).

אז היה זה חלום לא ריאלי שקבוצה מהN תזכה בסופרבול. זה לא קרה. למרות שהכל הלך לטובתם במהלך המשחק, כולל הגשם שאמור להפריע יותר לפייטון מאשר לזה עם השם של הכלב, רקסי.

אשר לענין החלום זה לא ריאלי. פשוט ביישוב צפוני יש בית ספר, נקרא לו ריאלי. זהו ביצפר ותיק עם שנים של שנים של חינוך למצוינות לסנוביזם. לא מזמן הוא ויתר על התלבושות האחידה שלו לטובת טישרטים עם סמל בית הספר. ואז התחיל עם מסעות פרסום. מילא מסעות פרסום. מסע הפרסום הנוכחי שלו הוא חלומות זה ריאלי. לא הייתי עושה מזה ענין לו בית הספר היה ממשיך לפרסם רק באותו יישוב צפוני. אבל לא, בית הספר מפרסם גם בכל מיני עיירות באזור, שבזמנו, אנשים מהם לא היו להן זכויות

להתקבל לאותו בית הספר. והיום, היום בית הספר האליטיסטי הזה מפרסם בכל מיני חורים שיד אדם נורמאלי לא דרכה שם שנים, ופתאום מפרסמים שם. ייאוש. אז לא, חלומות זה לא ריאלי.

אם חולים לא נוהגים, בשביל זה יש ????

לחלופין:

לנהוג במחלה זה רצח בכוונה תחילה.

אמנם בכל פעם שבלוג זה מסתבך בפלילים או בשאר מרעין בישין חוקיים, הוא מייד פונה לעו"ד של הבלוג, אולם המקרה הפעם שונה.

המקרה חוזר על עצמו ויש בו כסף, וכיוון שאני יודע שליאופרד מתנגד לעשיית כסף מכל זן וסוג, בכלל הוא קומוניסט נוקשה, הרי אני צריך לחפש לי עו"ד אחר.

המקרה הוא די פשוט ומוכר לכולנו הקפיטליסטים בעולם החומרני.

יש לי כרטיס אשראי. כרטיס אשראי זה מפרסם שבתי עסק שונים ומשונים, וחלקם אפילו שווים, מעניקים לי החזר במועד החיוב. כלומר, כשתרד העיסקה בכרטיס האשראי אקבל זיכוי כלשהו.

המקרה הראשון אירע בימים הרעים של המלחמה. יצאתי לי לבית עסק כלשהו, שהיה פתוח למרות המלחמה, ומתוך תמיכה בו ובמלחמה הוצאתי בו את ממוני ושילמתי באשראי. שילמתי כך גם מידיעה שמקצת הכסף יוחזר לי במועד החיוב. אך לא דובים ולא ים. לא קיבלתי החזר במועד החיוב. לא התעצלתי והרמתי טלפון לחברת האשראי. שם נאמר לי שבית העסק ביטל את חברותו במועדון ועל כן איני זכאי להחזר. פתחתי את דף האינטרנט של המועדון וראיתי שבית העסק מופיע גם מופיע. לא התעצלתי, שלחתי מכתב לחברת האשראי והודעתי שאני דורש הכסף במפגיע, כיוון שהעסק מופיע שנותן לי הנחה באתר חברת האשראי, ולכן חברת האשראי מחויבת לזכותני במה שהיא מפרסמת. אכן קיבלתי זיכוי.

אולם, הסיפור אינו חד פעמי. החודש, שוב, אותו סיפור. ביצעתי עיסקה, מפוקפקת למדי, בבית עסק באשראי וידעתי שאקבל החזר. וגם החודש לא קיבלתיו.

עכשיו, ייתכן שאקבלו בעתיד. אולם, חברת האשראי לא תחזיר לי אותו עם ריבית. יתר על כן, חברת האשראי מנסה לפתות צרכנים להשתמש בכרטיסה על סמך הפרסום של בתי עסק והחזרים במועד החיוב. אולם, כשמגיע מועד החיוב, חברת האשראי לא עומדת בחובה ולא מחזירה את הכסף. מכאן, יש כאן לכל הפחות פרסום כוזב, אם לא הונאה.

לכן, אתה, עו"ד ממולח שרוצה לעשות כסף, מצא לך כמה אנשים כמוני, שלא קיבלו את הזיכוי במועד החיוב, כפי שהובטח להם בדף האינטרנט, ותבע בשם כולנו את חברת האשראי. היא תפסיד. אני מבטיח לך.

אני יודע שהיא תפסיד גם בגלל שהיא לא מעדכנת את דף האינטרנט בו מופיעים בתי העסק שלהם ניתן החזר במועד החיוב.

מקרה פשוט, עם הרבה כסף, ואני רוצה רק עשרה אחוז משכר הטירחה של עורך הדין.

לעורך הדין המעונין, אנא צור קשר בתגובות.

היום ולא בפעם הראשונה יצא לי לנסוע בדן. מעבר לשוק הראשוני שיש בשקר שבנסיעה באוטובוס דן, עוד דבר הציק לי.

מה השקר הראשוני, אתן שואלות? ובכן, כל פעם שלוחצים על הפעמון מאיר שלט שאומר: "עוצר". מובן שבתור נוסע אגד, אתה יודע שיש סיכוי לא רע שהאוטובוס דווקא לא יעצור בתחנה הקרובה שלו, ואזי השלט המאיר שקרי בהכרח. אגב, ודאי שהאוטובוס לא כרגע עוצר. זוהי בעיה שרודפת אותי כבר מילדות. בחיפה, השלטים שמאירים לאחר הלחיצה אומרים: "עצור" מעין תחינה אילמת לשליט האוטובוס שאצילותו תובילו לנהוג כלפיך בחיבה. בקשה שאתה יודע ידוע היטב שלא בהכרח תיענה.

אבל, היום, כשנסעתי באוטובוס של דן, משהו אחר הציק לי. המחיר. לא, הוא לא היה גבוה, הוא רק היה טיפשי. המחיר הוא 5.10 ₪ לנסיעה בודדת. כיוון שהיה לי הרבה זמן לחשוב על כך, החלטתי להציג את הבעיה שיש כאן בטבלה. הטבלה מציגה את מספר הפעולות שצריך נהג לעשות בגלל מחיר נסיעה זה, לעומת מחיר נסיעה של 5 ₪ בלבד. אגב, 0.1 מתוך 500 זה משהו כמו שתי מאיות האחוז.

אז הטבלה מציגה את מספר הפעולות שנהג צריך לעשות. פעולה - החל מהרגע בו ניתן לנהג הכסף. היא יכולה להיות הכנסת מטבע לתוך המקום למטבעות או לחלופין מתן עודף. כל אחד כזה היא פעולה. הטבלה מציגה את מספר הפעולות לפי מחיר הנסיעה והתשלום שהנוסע משלם

אני חושב שאתן יכולות להבין את העקרון מכאן. כלומר, בגלל שהמחיר הוא 5.1 ש"ח נהגים מתבקשים לבצע הרבה יותר פעולות. השאלה שכמובן זה העלה אצלי כמה כסף עולה לדן המחיר של 5.1 ₪ לנסיעה בודדת. הרי ברור שפעולות אלה לוקחות הרבה יותר זמן. זמן זה כסף. גם התשלום של הנהג, גם התשלום של דלק וכו' וכו'. השאלה היא מדוע שווה לדן מחיר נסיעה שהוא כל כך לא כלכלי מבחינת מספר הפעולות שאותו נהג צריך לבצע? אגב, מספר פעולות זה כמובן מוביל להמון זמן וטירחה לנהג, דבר מפחית את התרכזותו, דבר שפוגע בנהיגתו. לדן הפתרונים.