בהוקרה לתלמידי לשעבר ומורי בהווה - יניב חזן
לפני שלושה שבועות יניב שם את הספר על שולחני, ואמר: תקרא. קטנות היומיום וטרדותיו, פיתויים מבדרים וקריאים השאירו את הספר על שולחני, עד אשר ננזפתי פעם נוספת.
פתחתי ונשביתי מייד בשורות הראשונות.
האמת, צפיתי לעוד איזה ספר של סופר על הכתיבה, די משמים, שגרתי וחסר מעוף [ולא חסרים הספרים הללו, שסופרים נוטים לנפק מדי פעם] וזכיתי לטקסט קריא, נגיש, מרתק ומעניין, אולי אפילו "ספר שירה" על פי ההסבר שבורחס נותן למילה שירה. " אדם סיפר סיפור, שר אותו, ומאזיניו לא תפשוהו כמי שעוסק בשתי מלאכות, אלא במלאכה אחת בעלת שתי פנים".[עמ' 50] ככל שאני חושב על זה יותר, אני משוכנע שהספר הוא "ספר שירה", ובהרצאות , שהן הספר הזה, בורחס שר שירה גדולה, את שירת היוצר, השירה הארספואטית העמוקה מכולן.
מייד כשסיימתי את פרק המטאפורה, שם בורחס לא מסביר מה זו מטפורה, [ נו טוב, הוא נותן את ההגדרה הבסיסית] אלא מסביר מה המטפורה אמורה לעשות לקורא, לעורר את דמיונו, לחבר אותו לכוח המאגי של המילה, להוציאו להרפתקאה רוחנית-רגשית עמוקה, צלצלתי ליניב בשעת בקר מוקדמת ושאלתי אותו: "אתה מאמין בצירופי מקרים"? וכששאל למה אני מתכוון, אמרתי לו בהתרגשות רבה, שקראתי את דברי בורחס על המטפורה, ואני רואה את עצמי בבוחן לתלמידיי על המטפורה, כשהם שואלים: מהו הציור שמציירת המטפורה או כל שאלה אחרת, ואני אומר להם: תעצמו את העיניים, דמיינו את התמונה בעיני רוחכם, את "הבית שאתם גרים בו מחוויר מפחד" או את מקהלת העצים ששרה לה בקול גדול. עליי ועל תלמידיי הוא כתב את זה.
הספר הזה מספר ומדבר על הקורא ועל מה שהשירה "מבצעת" בו. זה אחד הטקסטים השלמים שקראתי שאולי צפה כבר לפני 40 שנים את ההתפתחות של השירה והספרות לקראת "מקוריות בכל מחיר", "בלשנות וסמיוטיקה וסמנטיקה", ואצל חלק מהקוראים איבוד ההנאה שבדיבור ובסיפור.
בורחס קורא לנו לחזור אל הכוח המאגי של המילה, לחזור אל הדגמים הישנים, להפסיק עם משחקי התחכום שאין להם דבר עם השירה האמיתית. יש משהו קצת שמרני [ ואין הוא מכחיש את היותו שמרן] בבחירה של מספר דגמי עלילה מרכזיים שיש לספרם שוב ושוב, או מספר דגמי עומק של מטפורות וציפייה שאולי יתרבו דגמים אלה.
כך או אחרת
זה ספר שראוי לכל קורא ספרות וחובב ספרות וגם חוקר ספרות לקרוא בו לעומקו.
באתר ההוצאה לאור של הספר, בבל, יש הפניות למאמרים שנכתבו על הספר הזה. בבל אספה שלושה מאמרים, שלושתם פורסמו בעיתון 'הארץ'. האם זה אומר משהו, לדעתכם?
בבל הוצאה לאור - דף שלם המוקדש לספר זה.
http://readingmachine.co.il/home/books/1193067462
כינוי:
אריק בנדק-חבי"ף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
