שאלות של תרבות

השנה בלט בשיחות השונות שקיימתי המושג 'סליחה'. גיליתי שאני לא סולח, או לא מעוניין לסלוח לאף אחד ולאף אחת, בוודאי לא ביום כיפור, שהרי אינני שומר את התנצלויותיי ליום זה, ואינני עסוק בוידוי "מטהר" דווקא ביום הזה, ואינני חרד מהקב"ה, ואינני גם מאמין בו.

אני חרד מדברים אחרים.

אני חרד מהתפרקות האמנה האזרחית של החברה בה אנו חיים

אני חרד מהניסיון להרוס את תשתית האמון בבית המשפט

אני חרד מהכנסת שאיבדה את פרצופה האלטיסטי והפכה לדוגמת-מופת לישראלי הדוחה והמכוער

אני חרד מהממשלה

אני חרד לחיי בני שהתגייס לפני שנתיים, כי אני לא מאמין ולא סומך על הממשלה שתשלח אותו לאן שתשלח.

אחי היקר

יום הזכרון שלך הוא סיבה בשבילי לערוך חשבון נפש קצר, חד ואולי מוטעה לחלוטין, אבל הוא שלי.

>