שאלות של תרבות

נגיע למאה אני בטוח. כשהמדינה הזו תהיה בת מאה אהיה בן 93, לא אפשרות זניחה, מוזרה או נידחת, כלומר אם לא אמות בתאונת דרכים, עודף משקל+כולסטרול, התקף לב, סרטן או שאר מריעין בישין.

אני אוהב את מדינת ישראל, באמת.

יש כאלה שחושבים שאם עמדותיך החברתיות, הכלכליות והפוליטיות סוציאליסטיות [שמאל, נאמר] יתכן ואינךאוהב את המדינה שלך.

יש החושבים, שאם אדם רואה את זכויות הפרט קודמות לזכות המדינה, הוא כנראה עוכר ישראל.

ויש החושבים שיש תמיד לדבר בקול אחד, ושדמוקרטיה זה שלטון הרוב, ושהחברה אסור לה לתמוך בקולות חתרניים, כי זה נגד הרוב.

אבל אני אוהב את מדינת ישראל, למרות שגישות לאומיות חזקות נוטות להדיר את החריג, השונה בעוצמה מחוץ למרכז "המקובל", למרות שכמות הציניקנים הנמצאים בצמתים רבי עוצמה רבה, למרות שאין כיום דמויות-מנהיגות בעלות חזון מעבר לכסא או לשכר שלהן המעיזות לעמוד לפני המחנה.