שאלות של תרבות

הגדולה, בת 10.

לפעמים שואלים אותי מדוע אינני כותב באתר בלוגים "רציני" יותר, עאלק. כזה המביא כבוד "מעמדי" בזכות האתר המארח לכותביו.

כתבות בשנים האחרונות ניסו להוכיח שרוב הכותבים בישרא הן כותבות בגיל ההתבגרות, שפתן המיוחדת זכתה גם למחקר מעמיק, ניתוח צבעי הבלוג, התמונות והסגנון המסויים הוליד הרהורים סוציולוגיים עמוקים על דור ה- Y.

במחקרים אחרים הראו שבני גילי הם אחוז קטן, ואולי חסר משמעות בתוך ישראבלוג.

לפני שנים רבות הסביר לי פרופ' גרשון שקד מדוע הוא מפרסם בידיעות, כי שם קוראים אותו הרבה יותר.

הבלוג שלי,הזה, מוכר ככל הנראה על ידי מספר מצומצם של אנשים. אינני מגיע ל- 500 קוראים בחודש טוב ובחודש רע בקושי 100 קוראים, אבל זה לא מביך אותי, לא מטריד וגם לא מעצבן [כן, כל חוקרי הפסיכולוגיה ההפוכה לסוגיהם ולמשפחותיהם ] . היו לי יומרות גדולות כשפתחתי את הבלוג, הבטחתי לעצמי הבטחות אינסופיות, שלא עמדתי בהן בגלל צורך במשאבי זמן ניכרים שאין לי.

אבל לבלוג ולפוסטיו חיים משלהם.