שאלות של תרבות

כמה מצחיק שיום זה יוצא בחנוכה,  כך שכל מערכות החינוך מהפעוטון ועד לתיכון פטורות מלעסוק בו.

אבל זה הרי לכאורה, כי עוסקים בשפה כל השנה וכל הזמן.

ואלה מאיתנו שמקצועם חינוך, ובמיוחד מורים לעברית או לספרות או לתנ"ך

או בכלל מורים למקצועות "רבי מלל" [כך קוראים לזה היום. פעם הם נחשבו מקצועות הומניסטיים, אבל גילינו שגם ביולוגיה וגיאוגרפיה הם מקצועות רבי מלל] עומדים/יושבים/בוכים או מקטרים על מדוכת העברית שהושטחה ל- 1500 מלים, ולמות ההבדלים בין א', ה' ו- ע' למשל או ה-כּ והק' וה- ב' וה- ו"ו.

אלה פשוטי הבעיה 

הבעיה היא אוצר מלים ששואף לאפס, טקסטים מלפני 20 שנים נחשבים ככתובים בשפה "מוזרה" .

ועוד לא התעצבנתי על פיסוק חסר, נקודה בסוף משפט או הכרת הפסקה.