שאלות של תרבות

או למצער - סיום מהלך אחד בחיי האומה הישראלית המתחדשת

או - הערות שוליות לגמרי לדו"ח וינוגרד

ב- 26 בינואר 2007 פרסמתי את הרשימה הזו שקוננה על מות הישראליות.

היום, אחרי פרסום חלקי של דוח וינוגרד * עסקו העיתונים בפרץ המשבח את עצמו, אולמרט שמאיים על לבני.

ואין מחאה משמעותית ברחוב, עדיין.

האם תהיה?

או אולי הישראלי הממוצע כל כך עסוק בפרנסה, שאין לו זמן להתעסק במטא-ישראליות שלו, כלומר המוות המובן מאליו של חיילים, הגנת המולדת במחיר היקר ביותר, אמונה עדיין עיוורת במנהיגים צבאיים.

או שאני באמת כבר לא מבין כלום.

בקיץ הקודם הותקף העורף ונזנח על ידי ממשלת ישראל.

הדוח של הוועדה מצביע על הכשלים.

ולאן נוליך את החרפה, אומר נתן אלתרמן

איך אולמרט ופרץ מתעוררים בבוקר ולא מתפטרים? גם זה חלק מהמטא-ישראליות שלנו.

ב "דה מארקר" נכתב אתמול שהצמרת העסקית-כלכלית למדה את שיטות אולמרט לנקות עצמה מכל כישלון ולהמשיך הלאה. הרמז היה לויסגלס, יו"ר הדירקטוריון של "בזק", בעקבות  דוח של עו"ד דנציגר על "בזק", וגם הוא רואה עצמו נקי לגמרי.

לפעמים אני חוזר וקורא טקסטים של אבות הציונות, כדי להתעלל בעצמי. אני שומע את "המיית דמם, תשוקת רוחם" אלה אשר ניסו ליצור ישראליות מתוך עסקי השמיים של הגטו והעיירה היהודית. דומה שישראליות זו נדונה לאובדן.

איזו ישראליות ממתינה לנו?

אני יחסית אופטימי, כי הדוחות האלה, גם של וינוגרד וגם של דנציגר מצביעים על סוג של אזרחות מוסרית, על כך, שבעלי תפקידים יכולים לשבת על הכסא, אבל המערכות לומדות וכופות סוג של התנהגות אחראית-מוסרית.

מתוך כל הכאוס הנפרס בפנינו כעת, לדעתי יש תקווה לישראליות חדשה.

*על מנת לקרוא את הדוח יש להוריד תוכנת PDF