לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חבי"ף

בן: 70

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ים הצווחות שמסביב רק מתגבר


ומזכיר את האלימות והשנאה במבצע "צוק איתן" עת אחרוני הסכרים נעלמו והמורסה התפוצצה, מגירה על כולם את צבעיה הנוראים ואת ריחותיה הבלתי נסבלים.


וכמו בתקופת רצח רבין, גם עתה הימין, זה השפוי שבמרכז, סובל מתעתועי שלטון והסתה לכאורה של ראש הממשלה, שאז ניהל מסע בחירות מסוכן ביותר,  שאולי מבין , אולי.. זה לא ברור, את תוצאות התנהגותו הסכסכנית, את קידוש הפחד ותחושת הגלותיות והגטו כאן בארץ.


יש מאבק קשה מאוד, בכל העולם בין הדמוקרטיות הליבראליות בעלות הגוון "הנאור" לבין זרמי עומק של מגמות לאומיות ולאומניות, הסתגרות, קסנופוביה. התפתחות האלימות המוסלמית של דאע"ש ואל-קעידה, הטרלול האיראני, הפחד מהמטורף הקוראיני בצפון כל אלה דוחפים אנשים אל המוכר והידוע, שהוא המשפחה והשבט והאֵלים היְשָׁנִים והטובים.


קשה לחיות בתקופה נזילה וכאוטית כלכך, קשה להתעורר בבקר ולקבל אחריות על דעות, רעיונות, פעולות שאדם-אשה כאזרחים מחויבים, המראה מעולם לא היתה פחות מצודדת מאשר בשנים האחרונות, ולכן נסתירנה במסך שחור, נשתה רק עם חברי הקלאן/השבט.


וחם חם מאוד הקיץ.


 


נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 5/8/2015 20:16   בקטגוריות אישי, שאלות של תרבות, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצעד הגאווה והדקירות - ירושלים 30.7.2015


כמה תמונות שצילמתי, ממש מעט. נגמר החשק לאחר האלימות של שליסל, שמייצגת באופן שלם את האלימות החרדית כנגד כל שינוי בחברה בה הם חיים, וצורך הנוירוטי כמעט, כמו של מסיונרים נוצריים או חובבי אללה מדאע"ש - להרוס, לפגוע, לנתץ ולרסק, לא כאקט תרבותי-אומנותי של ראשית המאה העשרים [ פוטוריזם ], אלא כתוצאה של פארדיגמה אידיאולוגית, הירארכית ומאורגנת עד המשתתף האחרון [ נכון, זכרונות קשים של הלאומנות הקלריקלית באירופה, בארה"ב, באסיה ובמזה"ת].

עם זאת, השסע בחברה היהודית-החרדית בירושלים לא יאומן. חבר מעדתם בהתקף אמוק פוצע עד כמעט רוצח שישה בני אדם והם על האמבולנסים מספקים עזרה, ללא חשש וללא דחיית הפצועים [ בניגוד לרופאים מטורללים מהימין הישראלי שהודיעו שלא יטפלו בפלסטינים או ברוך גולדשטיין, צורר יהודי בפני עצמו, רופא שירה ורצח פלסטינים באתר קדושה ]

די הפתיע אתמול שנהמות הבוז כנגד נציגת הליכוד [ לא חברת כנסת חו"ח] היו נמוכות וחלשות מהרגיל. יתכן שבגלל הפניה מראש מהמנחה לא לתת ביטוי לכעס כלפי אנשים המיצגים גופים פוליטיים, אלא להקשיב, להכיל ולאהוב. 

 

בהחלט הו"ד ולסביות דתיות באו בגאווה רבה

 מנחה הערב המקסימה

 

 

 

 

 

 

 


פוטוריזם - http://textologia.net/?p=21499

 

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 31/7/2015 14:57   בקטגוריות שאלות של תרבות, אקטואליה, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחר טו באב - חג האהבה היהודי-הישראלי


התחליף הפאתטי ל - valentine's day‏.

זוכר תכנית לפני כמצה שנים עם דידי הררי שבה הוא קשקש והמהם בקולו הנהדר על נערות בכרמים ונערים שרצים אחריהן, וחשבתי בלבי על הרבנים הראשיים או על שאר עבדקרני הגוף המסתובבים במקומותינו, בנערותם חסרת הפעילות הגופנית רצים אחרי נערות קלות רגליים, לא הסתדר לי, מצטער.

אבל

כמו לחרוץ אצבע גדולה ומאשימה בפניה של החברה הישראלית, זו שאיננה בתל אביב, מתקיים הערב מצעד הגאווה בירושלים, עיר האהבה כידוע. שהרי שלמה והשולמית הזדיינו בה לתפארת שיר השירים, יש הסתובב בה והפיץ את תורת האהבה שלו, ובגלל שנאת חינם היא גם חרבה לפני שבעה ימים, רגע לא?!

אבל

כנהוג אצלנו, היהודים, החכמה היא להתווכח ולנצח אותך בויכוח. ההקשבה היא לצורך מיטוט הטיעונים לא לצורך הקשבה אמיתית נטולת אינטרסים, כך נחרבה אי אז ירושלים וכך גם פניה ישונו בעתיד, בשל כך.

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 30/7/2015 14:27   בקטגוריות אישי, שאלות של תרבות, אופטימי, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ט' באב


לא מאלה שמתעצבנים שהכל סגור ומסוגר

אמצעי הבידור למזלנו לא נשלטים על ידי מטורללי האל

ולא, אין לי ענין להתעסק בקמצא ובבר קמצא

לא מענינת אותי שנאת חינם

העם היהודי הוא עם של מחלוקות ממהותו

עם ערעור נצחי על סמכות כלשהי

ואילו אני ישראלי, וכישראלי מקווה שהצלחתי להשיר מעליי תכונות תרבותיות מסוימות, כמו קמצא ובר קמצא

כמו אשכנזים ומזרחים, כמו רוסים ואתיופים

צום קשה, מכאיב ומייסר לאלה הצמים, שהרי לשם כך הם צמים, להתאבל ולא לנקות את מערכת העיכול שלהם.

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 25/7/2015 22:47   בקטגוריות שאלות של תרבות, אקטואליה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא ללא הפסקה ב-31/7/2015 07:34
 



מירי רגב, עודד קוטלר, גרבוז, שמאל וימין וימין ושמאל


האמת, אלמלא היה כאן ענין של כסף הייתי משתין מרוב צחוק, באמת.

הימין גס הרוח, בדמותה של הרגב שאין לה אף מגבלה על הפה שלה

מבקרת את גסות רוחו של עודד קוטלר. הבעיה עם גרבוז וקוטלר, שאולי

הם מומחים ברטוריקה אקדמית, נו כזו ממאמרים, ספרים או מריבות

עם אנשים דומים להם, ואין להם שמץ של מושג איך רבים ברחוב. ברחוב

אם אתה דתי וגנבת, החטא שלך הרבה יותר נורא משל סתם גנב חילוני,

ברחוב אם אתה עודד קוטלר, יפה הנפש והרוח, גסות הרוח שלך הרבה

יותר נוראה משל מירי רגב, וכלכך למה? כמו שמדתי מצפים להיות מוסרי

יותר בגלל שהוא מפחד מבובת הוודו ששולטת על חייו, כך מצפים מאיש רוח

אמן להיות יפה לשון מאחת כמו מירי רגב. אתם מבינים?

התגובה של מירי רגב, לאור ההיסטוריה הדיבורית שלה כבר כמה שנים אומרת

כך: אני מירי רגב מורשית לקרוא "סרטן" לאנשים שאני לא סובלת, אני מירי רגב מותר 

לי כמו לואיי ה- 14 כמעט לומר - המדינה זה אני, אבל איפה הוא ואיפה היא?

אז הסכיתו למדו אנשי שמאל יקרים וטפשים -

בדו קרב החרבות על הרחוב אתם כשלון מוחץ, עלובי נפש ובדיוק כמו הרצוג האדיוט התורן.

 

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 15/6/2015 18:08   בקטגוריות שאלות של תרבות, אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Danny ב-14/7/2015 16:20
 



  
דפים:  
81,311
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חבי"ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חבי"ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)