ישנם המאמינים, שציון יום האשה הבינלאומי פועל כבומרנג נגד נשים. אני סובר שעד אשר הזהות הביולוגית והמגדרית של אדם-חווה [ או סובייקט בלעז ] יחדל מהיות נושא לדיון על חלוקת תפקידים, אחריות או סמכות, אז אולי נאמר שלום.

האמת המרה היא, שגברים עדיין בתוך הארון, עמוק בתוכו, בנוגע לחירות האישית שיזכו בה בעקבות ביטול של "עדיפות ביולוגית-מגדרית", וכך רבים שלא רוצים לצאת לעבוד, או מעדיפים עבודות "נשיות", או לא מתנינים בתחרות או בהשוואת "של מי יותר גדול" יזכו לאווירה מתירנית, מכילה ונוחה יותר. כך אלה שזה הקטע שלהם, גבריות מוחצנת יוכלו להתחרות, כן גם בנשים שמעדיפות את מגרש המשחקים הזה, למה לא?!

עד אז...

הפעם בטעם חמצמץ שלאחר הקאה ארוכה, כאבי בטן ודחיסת חריף כמה שעות לפני.

האם שמתם לב איך בנשף המסכות האחרון, א-לה- ביבי והקונגרס, שרה נעלמה באבחת סכין מהתמונה?

למה המסיכה הכי טובה של רוה"מ נעלמה לפתע?

מה היא כבר לא מעניינת כלכך?

בהחלט פורים.

ציונות 2015 אינה הליכוד

אינה הבית היהודי

לא איווט וגם לא ליברמן

בטח לא המפלגות הקיצוניות א-לה-מרזל.

אבל

ציונות 2015 אינה גם יאיר לפיד

ואינה הרצ"ל [הרצוג+לבני]

וגם לא מר"צ

כי

ציונות 2015 היא המפלגה המשותפת יחד

עם דב חנין

שרק ציונים אמיתיים באמת יצביעו עבורה.

כי

השאלה אם זועבי ציונית אם לאו חסרת חשיבות

כי

השאלה האמיתית היא - בתוך הזבל הרוחני, האידאי, הפוליטי והחברתי

מי מדבר אמת ורק אמת?

אז

רק המפלגה המשותפת דוברת אמת

ולכן היא הציונות האמיתית 2015.

- המפלגות הדתיות החרדיות מעולם לא היו ציוניות, כולל ש"ס.

וכך כותב רפי מן:

"

עכשיו שוב מצליחה הציונות לעשות כותרות, להדהד בשידורי הטלוויזיה והרדיו, לבצבץ בטוקבקים. אבל בפרוס מערכת הבחירות אפשר רק להתגעגע לטקסטים המייגעים משהו שפורסמו ב"דבר" ובעיתונים אחרים בשנות ה-50 על דרכה של הציונות. אז התקיים דיון. עכשיו זה חלק מן המיצג הקולני, השטחי, העכור, המאפיין את מערכת הבחירות.

"צ'רצ'יל: אני ציוני ותיק ותמיד התנגדתי לספר הלבן", "המשקיף", 16.1.1946

"זאת רשימה של אנשים לא ציוניים וחסרי ניסיון", סיכמה ח"כ מירי רגב (ליכוד) את תוצאות הפריימריז בעבודה. "אני רוצה רשימה של אנשים ציוניים עם הרבה ניסיון כמו ראש הממשלה, סילבן שלום, בוגי יעלון". דף המסרים של הליכוד ציווה גם על יתר מועמדי המפלגה להדגיש דברים שאמרו בעבר נבחרות ונבחרים בעבודה, כביטוי לעמדות שאינן עומדות בתקן הציוני, לפי גרסת הימין. והבית-היהודי קבע: "מפלגת העבודה הפכה השבוע רשמית למפלגה פוסט-ציונית".

מתוך :-

מיהו ציוני

אזכורי הציונות במשחק הפוליטי והתקשורתי בדרך לקלפי הם חלק מהמיצג הקולני, השטחי, העכור, המאפיין את מערכת הבחירות הנוכחית

לפני המון שנים, בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים, עוד כשמקצוע "חיבור עברי" היה מקצוע חי, נושם ובועט, בטרם פקידת הלשון העברית מטעם עצמה, הגב' מזל שיניאק, שהצליחה לגרור אלפי תלמידים לכתיבה עיונית-טיעונית שטוחה, חסרת עומק, שבה נבדקים בעיקר הבטים לשוניים ולא תרבותיים, נתתי נושא לחיבור ששמו: חברה ניכרת ברמת הדמוקרטיות שבה על פי יחסה לנשים, ומעמד הנשים בה.

מיותר לציין שהייתי אז תמים, די צעיר, ולא הבנתי לעומקו של עניין את הצגת נשים או דמויות קונטרוברסליות כעלה תאנה של חברה שמרנית, דכאנית וכוחנית. הבנתי שאינדרה גנדי וגולדה מאיר, דנה אינטרנשיונל הנן נשים שאמורות ליצג איזן נאורות וקדמה, אשר לא קיימת באמת.

בהודו עד היום ממשיכים לאנוס נשים בכל מקום תחת השמש ללא חשש בכלל.

בישראל אומר רב ברדיו שנשים חרדיות הרצות  לכנסת אינן נשים חרדיות ואחר מציע לתת להן סטירה.

טרנסג'נדריות עוברות השפלה בלתי פוסקת בחברה הישראלית, אפילו דנה אינטרנשיונל היתה נציגה שלנו באירוויזיון.

כל זה נאמר על מנת לבסס את טענתי שקבוצת הנשים החזקות בחברה הישראלית, שרצות לכנסת מינימלית, ושרק, ככל הנראה, במפלגות שאין בהן יושב ראש כוחני ודיקטטור, א-לה-יאיר לפיד או כחלון המשיח החדש, אלא בחירות של מועמדים מצליחות לבנות נבחרת בה לנשים יש מקום של כבוד.

אז מה אם אישית אינני סובל את מירי רגב, היא מקום 5, בחד"ש אין אשה אחת לרפואה, אצלן איווט זה תלוי גחמות הכאילו-דוצ'ה, שלא לדבר על ש"ס או המפלגות החרדיות האחרות. אצל היהיר, לא ממש ברורה עמדתו, אבל גם הוא דיקטטור, כך שהנשים צריכות להודות ל-הגבר, שעזר להן. [ וראינו את בחירותיו המוזרות, שלו היתה בחירה כמו אצל האחרים, אולי מצב הדברים היה אחר לגמרי. ]

אז סיבה לשמחה או סיבה לעצב, או סיבה לשבת על הכסא ולא להתרגש. נשים בראש רשימה משאירות אחריהן רשימה מלאה בגברים, כך שבכל מקרה ייצוג הנשים חלקי ביחס למקומן בחברה.

למי שאינו יודע או זוכר :

לפני כמה שנים מת תלמיד בטיול שנתי בחמי טבריה. הענין נגמר ב- 2009, אך השנה נפתח הדיון בענין מותו מחדש, תוך כדי תביעה של מנהל ביה"ס, רכז שכבה, מחנך וכו'

לאור עובדה זו החליט ארגון המורים העל יסודיים לפתוח בעיצומים ולמנוע ממורים לצאת לטיולים שנתיים, עד אשר יזכו לחסינות פלילית ואחרת.

הסתדרות המורים, כהרגלה במהלך חקירותיו של היו"ר - סתמה פיה והתישבה בכבדות לא חיננית, כהרגלה, על הגדר הנעימה.

מועצת התלמידים, החברה להגנת הטבע, בעלי אכסניות, מדריכים, מסעידים ואחרים נפגעו קשה מעיצומים אלה, ומועצת התלמידים החליטה לעשות מעשה ולהשבית את הלימודים ב- 14.1.15.

בדרך נס ובדרך פלא נמצא הפתרון, או המתווה לפשרה, ובו לפי העתונות סוכם: רק פרקליט מחוז יגיש תביעה, התביעה תוגש רק לאחר שימוע שייעשה למורה, והארגון יהיה משולב בכל התהליכים. כן גם ההסתדרות, כי וסרמן זומן והשתתף בישיבת הפשרה הזו.

מה למדנו? למדנו למשל שתלמיד בכיתה ט' אמר לי היום, שבלאו הכי לא צריך לשים עליכם, כי אנחנו משיגים מה שאנחנו רוצים. כמובן לא אעשה ממשפט אחד דוגמה ומופת, אבל בהחלט תדמיתנו הציבורית, מעמדנו החברתי והמקצועי הוכה פעם נוספת - שהרי את אותו מתווה פשרה הרי יכלו לסגור כבר לפני חודש, רגע לא?!

ומי הם מנהיגי המורים? שני גברים, לבנים שכבר שנים לא מלמדים, שעיקר עיסוקם עסקנות פוליטית ואחרת.