שאלות של תרבות

אנחנו רוצים מדינה דמוקרטית, וכן אנחנו נסכים על יהודית אבל בעלת פתיחות מירבית למיעוטים הלא יהודיים בתוכה

אנחנו רוצים להיפרד מהדת שלנו, להישאר ישראלים ללא שיוך דתי-לאומי, כך שהישראליות שלנו תאחד אותו עם  חברינו מאותה פיסת ארץ

אנחנו מתחננים לכך שהתרבות היהודית לא תעלם, שיהיה אליה יחס הוגן ומלא גם בחינוך הממלכתי, אבל אנחנו רוצים יחס הוגן  גם לתרבויות השותפים שלנו כאן על האדמה הזו

אנחנו רוצים שהמגזר השלישי - של עמותות פוליטיות, עמותות רווחה, עמותות של כל מיני מוזרים יתקיימו ללא הפרעה וללא איום של התערבות דכאנית ואלימה במעשיהם

אנחנו רוצים, שמי שפשע יוגש למשפט, אפילו הוא עמותת ימין או שמאל

אנחנו רוצים להמשיך לדבר באופן חופשי ללא חרדות העבר מצ'אושסקו ומהמשטרים הדיקטטורים הנוראים של המאה ה- 20

אנחנו שמחים שיש לנו בית משפט נעליון עצמאי ותקיף, אנחנו יודעים שבמקום שלא היה אדם בית המשפט העליון הפך לאדם, אנחנו יודעים שהאיזון בין 3 הרשויות הופר ומופר תדיר בדמוקרטיה היהודית

צמאי חיים אנחנו, צמאי דיבוןר, צמאי חירות וחופש

אנחנו ישראלים גאים על הטוב ועל הרע שבנו

אנחנו מקווים שצאצאינו יחליטו להישאר כאן, כמונו.

1. בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א –

 (1) בכל מקום, במקום "50,000 שקלים חדשים" יבוא "300,000 שקלים חדשים";

 (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

  "(ג1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה שבו הוכח כי לא ניתנה לנפגע אפשרות נאותה לפרסם את תגובתו כאמור בסעיף 12א, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על פי חמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק".

  הוספת סעיף 12א

2. אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:

 "חובת פרסום תגובה ללשון הרע 12א

 (א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת או באתר אינטרנט, יאפשר המפרסם לנפגע או לנציגו לפרסם את תגובתו המלאה על הפרסום בתוך זמן סביר; היו כמה נפגעים מהפרסום, תינתן אפשרות נאותה לכל אחד מהם לפרסם את תגובתו המלאה, אלא אם כן הסכימו לפרסם תגובה משותפת.

(ב) מפרסם שלא פעל לפי הוראות סעיף קטן (א) יישא באחריות אזרחית בלבד לפי חוק זה".

3. חוק זה יחול על תובענות שעניינן פרסומים שפורסמו מיום תחילתו של חוק זה ואילך.

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, קובע הוראות לעניין היותו של פרסום לשון הרע עבירה פלילית אם נעשה בכוונה לפגוע (סעיף 6 לחוק), ולעניין היותו עוולה נזיקית (סעיף 7 לחוק).

סעיף 7א לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לנפגע מפרסום לשון הרע, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בין במשפט בשל עוולה אזרחית ובין במשפט פלילי.

כמו כן, במשפט בשל עוולה אזרחית שבו הוכח כי פרסום לשון הרע נעשה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים שלא יעלו על פי שניים מהסכום האמור, דהיינו על 100,000 שקלים חדשים.

נוכח הנזק הגלום בפרסום לשון הרע, ולשם הרתעה, מוצע בזה להגדיל את הסכומים הקבועים בסעיף 7א לחוק לפיצוי ללא הוכחת נזק לסכום שלא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולסכום שלא יעלה 600,000 שקלים חדשים אם הוכחה כוונה לפגוע.

עוד מוצע להטיל חובה חדשה על מפרסמים ולאפשר לנפגעים מלשון הרע לפרסם את תגובתם על הפרסום הפוגע בתוך זמן סביר (סעיף 12א המוצע). במקרה שבו לא ניתנה לנפגע אפשרות נאותה להגיב, מוצע להסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים בסכום שלא יעלה על 1.5 מיליון שקלים חדשים במשפט בשל עוולה אזרחית (סעיף 7א(ג1) המוצע).

לבסוף, מוצע לקבוע כי תחולת התיקון לחוק תהא על פרסומים שייעשו ממועד תחילתו של התיקון ואילך, באופן שלא תיקבע תחולה רטרואקטיבית לגבי פרסומים שנעשו טרם קבלת התיקון המוצע.

יוזמים: חברי הכנסת מאיר שטרית, יריב לוין, זבולון אורלב, אנסטסיה מיכאלי, ישראל חסון

*הצעות חוק מס' פ/2332/18 ו־פ/2584/18; הועברו לוועדה ביום כ"ד באדר ב' התשע"א (30 במרס 2011).

הצעות חוק הכנסת – 415, ג' בחשוון התשע"ב, 31.10.2011

והאם העלאת סכום הפיצויים על הוצאת דיבה היא באמת "סתימת פיות"?

לי אין תשובה, באמת.

האם באמת נעלמה המחאה החברתית?

האם באמת הנשיא קצב ייכנס לכלא?

האם באמת שליט היה בשבי המצרים?

האם באמת הימין הפרלמנטרי פועל לדיכוי הדמוקרטיה הליבראלית?

מה מכל האירועים הדרמטיים שקרו כאן ברבע השנה האחרון משאיר ולו משהו על פני אדוות הגלים המטורפות עליהם אנחנו גולשים?

אמר ר' יהודה הלוי -

וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים / אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ.
דְאִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ / וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ, [ הדגשה שלי, מתוך "ישינה בחיק ילדות", ריה"ל, פיוט "רשות לנשמת"]

זו המלצתו לנפש/נשמת המאמין, והנה הפכנו כולנו בעקבות המלצתו למאמינים גדולים ביותר. הזמן , מאורעותיו נעלמים להם במי האפסיים של האירוע החדש.

כשקוראים ניתוחים היסטוריים של העבר, הזמן לא כלכך "היסטרי", והיסטוריונים בעלי אוריינטציה סוציולוגית כזו או אחרת, בוודאי יסבירו את ההשפעה על היחיד ועל החברה, ויצביעו על אירוע מסויים "מכונן" או מסכם ומזרז תופעות שבאו אחריו.

מה אנחנו יכולים לומר היום, על אירועי העבר הקרוב, או שאין לנו פרספקטיבה?