שאלות של תרבות

אתמול קניתי ספר פנטזיה, בדף הראשון כתוב "בס"ד" ומייד החלטתי - לא בשבילי וסגרתי את הספר. אחר כך התעצבנתי על עצמי, חזרתי לקרוא בו.

האקספוזיציה הארוכה ביותר שקראתי, מדף ראשון ועד דף אחרון לסיפור בן כמה עמודים.

בעוד ארבעה ימים מתקיימות הבחירות.

דפוס ההצבעה המסורתי שלי הוא מפלגות השמאל, במיוחד אותן המקיימות אחדות יהודית-ערבית, כלומר חד"ש.

לרגע קט, עבר במוחי הרעיון להצביע ל-מר"צ, מפלגת השמאל החדשה, כפי שהם קוראים לעצמם, אבל בעקבות מאמר המערכת של עיתון הארץ, מאתמול, 5.2.09 חוזקה בי עמדתי שלא להצביע למפלגה הזו, שמלכתחילה הייתה חשודה בעיניי כמפלגת צפונבונים טיפוסית, כולל יוסי שריד הפנסיונר המושחז בעל הטור ב'הארץ' אף הוא.

כמה מופלא, כיום, להיות מחוץ לחיים הפוליטיים ולהשתנן [מלשון שנון] על תעמולת הבחירות, או יההההה.

עם זאת, גם חד"ש, למרות דב חנין שקסמו היורמי והגיקי ככל הנראה פועל בבועת "מדינת תל אביב" בעיקר, היא מפלגה לאומנית, ויחסי יהודים-ערבים בה נראים לי יותר מפונטזים מאשר אמיתיים.

לדעתי, ואולי אני טועה, עיקר כוצה של המפלגה ברחוב היהודי נמצא בתל אביב, ובאותו אתר ששמו "הגדה השמאלית". לא נראה לי שהיא הצליחה לפרוץ את הבועה הזו, ויתרה מכך, חלק מההצהרות של המפלגה מייד עם תחילת המלחמה היו, לטעמי לפחות, בעייתיות מאוד.

אבל, ככל הנראה, הרגלי עבר יקבעו את ההצבעה שלי השנה. מאז שהצבעתי לראשונה כחייל למפלגה הקומוניסטית, דרך הצבעות להסתדרות המורים, להסתדרות הכללית [שכבר אינני חבר בה, אני חושב], למועצות העיר <אינני מצביע לראשות העיר גבעתיים, כי כל המועמדים הם אינטרסנטים לעצמם ולא לעיר, מרביתם ברואים בעיר מקפצה לפוליטיקה הארצית> ולכנסות השונות, תמיד ו"ו ליוותה אותי נאמנה.

חד"ש זו המפלגה היחידה שיכולה לשלוח אליי מייל, דואר וכל עפיפית או דבר אחר.

אבל, עד הבחירות, מי יודע....