לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חבי"ף

בן: 70

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2010

יום העצמאות ה- 62


 

אני מנסה לראות את 55 שנות חיי לאור 55 ימי עצמאות שהשתתפתי בהם.

מיותר לציין שעד גיל 4 לערך, אין לי באמת זיכרון ממשי של החג הזה.

מגיל ארבע יש לי זכרון של אוטובוסי אגד עמוסים בירושלים

נסיעה ארוכה בקו 18 לכיכר ציון או לדווידקה

זיקוקי דינור, שהמיתוס המשפחתי סיפר על אחד מהם שהבעיר את מעיל אמי,

פטישי פלסטיק אלימים

התזת קצף

התחככות באלפי בני אדם לאורך רחוב יפו וסמטאותיו

הימנעות קיצונית מלגשת לעיר העתיקה

התחברות לקבוצות שנוח לי אתם ומסיבות בתים

ומלחמת יום כיפור, והשבר שלאחריה

וויתור על מסיבות העצמאות, על יציאה מהבית במוצאי יום הזיכרון וגם ביום העצמאות

למעט תקופה בה חותנתי היתה מארגנת פקניק, ובאנו עם הילדים.

יום העצמאות קשור אצלי ליום הזיכרון

לילדיי הנוסעים בערב יום הזיכרון להוריי, ישנים שם, וקמים עם בקר להניח זרים על קבר אחי

תקופה ארוכה נסעתי אתם, אך מעולם לא עליתי עם הוריי לקברו

ני זוכר את הבריחה מדי צפירה לחדר השירותים, הילדים שלי לא מפסיקים לצחוק על זה, וטוב שכך.

מכעיס אותי מה שקורה אצלנו במדינה

אמנם איני מעז להעלות על דל שפתיי את סוגיית "בשביל מה", אבל מדי פעם החיידק הזה נכנס לי למחשבות

אני מתרחק ומשתמט מכל התכנסות "שכולה" התובעת בשם המת "עליונות מוסרית" . עליונות מוסרית

אין לאף הורה/אח-אחות/בן-בת/רעיה-בעל . המדינה עדיין עצמאית, עדיין אפשר לקום וללכת לעבודה, לדבר עברית ולכתוב בעברית במחשב.

נכון, יש פער ענק בין החזון לבין מימושו, היהודי טרם השתחרר מגלותו והפך לישראלי, אבל ישנם יותר ויותר ישראלים בארץ , ובכך מתגשם החזון הציוני, נאמר, חזון החולין, חזון הנורמאליות, חזון הישראליות, חזון "עם ככל העמים" ופרידה מ"האתה בחרתנו" או "עם סגולה".

 

יום עצמאות שמח

 

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 20/4/2010 11:48   בקטגוריות אישי, שאלות של תרבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק בנדק-חביב ב-20/4/2010 13:12
 



אחי ז"ל


 

סמל חביב אליהו ז"ל 2121980

 

 

על גילוי אומץ-לב, יזמה, דבקות במשימה ואחוות-לוחמים.תיאור המעשה:ביום הרביעי למלחמת יום הכפורים נכנסה פלוגת-חי"ר לקרב על בוקעתה - כדי לחסום כוח סורי שחדר לאזור. סמל אליהו חביב ז"ל שימש כמקלען באחד ה-זחל"מים באגף הצפוני-מזרחי של השטח, הוא הפעיל את נשקו ביעילות רבה, פגע בחיילי אויב רבים ושמר על מורל גבוה על-אף שכמה מחבריו הטובים נפגעו. כאשר היה צורך במתנדבים לסריקת מבנה חשוב במזרעת בית-ג'אן - לא היסס והתנדב. סמל אליהו חביב ז"ל נפל ב-15 אוק' 1973 מפגיעת פגז ארטילריה. בכל מעשיו גילה סמל אליהו חביב ז"ל אומץ-לב, יזמה, דבקות במשימה ואחוות-לוחמים.על מעשה זה הוענק לו :

 

צל"ש הרמטכ"ל תשרי תשל"ו ספטמבר 1975,

מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 19/4/2010 14:31  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק בנדק-חביב ב-19/4/2010 20:47
 



יום העצמאות ה- 62


 

נגיע למאה אני בטוח. כשהמדינה הזו תהיה בת מאה אהיה בן 93, לא אפשרות זניחה, מוזרה או נידחת, כלומר אם לא אמות בתאונת דרכים, עודף משקל+כולסטרול, התקף לב, סרטן או שאר מריעין בישין.

 

אני אוהב את מדינת ישראל, באמת.

יש כאלה שחושבים שאם עמדותיך החברתיות, הכלכליות והפוליטיות סוציאליסטיות [שמאל, נאמר] יתכן ואינךאוהב את המדינה שלך.

יש החושבים, שאם אדם רואה את זכויות הפרט קודמות לזכות המדינה, הוא כנראה עוכר ישראל.

ויש החושבים שיש תמיד לדבר בקול אחד, ושדמוקרטיה זה שלטון הרוב, ושהחברה אסור לה לתמוך בקולות חתרניים, כי זה נגד הרוב.

 

אבל אני אוהב את מדינת ישראל, למרות שגישות לאומיות חזקות נוטות להדיר את החריג, השונה בעוצמה מחוץ למרכז "המקובל", למרות שכמות הציניקנים הנמצאים בצמתים רבי עוצמה רבה, למרות שאין כיום דמויות-מנהיגות בעלות חזון מעבר לכסא או לשכר שלהן המעיזות לעמוד לפני המחנה.

 

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 14/4/2010 18:32   בקטגוריות שאלות של תרבות, אקטואליה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק בנדק-חביב ב-19/4/2010 20:51
 



ענת קם - ההיית או חלמתי חלום?


 

נייר הלקמוס של החברה הישראלית הוצא שוב ממחבואו.

שוב אנשים נבדקים על פי תמיכתם באדם זה או אחר, בעידוד מערכת מנוהלת היטב של מניפולציית התקשורת וניצול זרמי עומק בעייתיים של החברה הישראלית.

למשל, קסנופוביה. אנחנו אמנם לא שונאי זרים כתרבויות פוריסטיות אחרות, אבל בהחלט אנחנו חושדים במי שאינו לנו אלא לצרינו.

מי ששם לב, בדגם המוקטן של ישראל, כיסו את בובות המתפללים במסגד במעטה קשיח ושקוף, כי המוני בית ישראל מרסקים אותם.

למשל, פחד קיומי בסיסי, שמחליף את הייצוג שלו מ"ישליכו לים" ל- יזרקו פצצה אטומית

למשל, היעדר דיון ציבורי מעמיק בגבולות המוסר הציבורי.

 

נכון, אנחנו חברה "שסועה", כי נוח מאוד שהיא תהיה שסועה, אנחנו חברה שלא מחנכת לפלוראליזם, נהפוך הוא, כי זה תואם מאוד צרכים קיימים, אנו חברה שחיה בהכחשה, שליטה על עם אחר מחד ומשחקי דמוקרטיה ליבראלית המעודדת את זכויות הפרט מאידך.

והנה נייר הלקמוס יוצא.

 

האם ענת קם רצתה "להשמיד" את מדינת ישראל או קרעה באחת את מסיכת הצדקנות והנאורות הישראלית?

האם ענת קם גילתה לנו, שככל העמים אנחנו, אפילו "אלוהים" בחרנו?

 

ענת קם, מבחינתי לפחות, היא אותו ילד מהאגדה שזועק "המלך הוא עירום", מה עושה המלך?

ראשית מכניס "לכלא" את כל המשתתפים בתצוגת העירום שלו, פולש לכל בתי הדפוס ומונע מהם לפרסם את הסיפור.

מלך חכם, כבר אמרנו?

 

מה יהיה גורלה של ענת קם?

גורלה האישי וגורלה כסמל לזכות הציבור לדעת איך מפרים את הוראות בית המשפט שלו.

 

ההיית או חלמתי חלום, ענת?

 


ענת קם ב-טוויטר - http://twitter.com/home#search?q=anat%20kam

ענת קם - גוגל - http://www.google.co.il/#hl=iw&source=hp&q=%D7%A2%D7%A0%D7%AA+%D7%A7%D7%9D&meta=&aq=f&aqi=g7&aql=&oq=&gs_rfai=&fp=bd06b1cc08c3716b

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 10/4/2010 16:16   בקטגוריות שאלות של תרבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק בנדק-חביב ב-19/4/2010 20:53
 





81,189
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חבי"ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חבי"ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)