שאלות של תרבות

היום התחלנו את חודשהּ האחרון של שנת תשע"א.

אני טיפה מקדים את סיכומי סוף שנה המקובלים, כי מחר מתחילה חודש לפני זמנהּ שנת תשע"ב, היא שנת הלימודים בישראל.

אדם נמצא אצל עצמו, לכן הסיכום שלי מתיחס אך ורק אליי.

היתה לי שנה מרתקת בבית הספר. למדתי מקרוב מהו מאבק עובדים, מה כוחה של השמצה ומהו "חרם" מנומס.

למדתי איך הפוליטיקה של מאבקים ציבוריים או פנים-אירגוניים מרסקת את כולם , כולל אלה שנמצאים בשולי גלי ההדף

למדתי את כוחו של הנרטיב האישי הנוצר לתורך הצדקת התנהגויות שונות, עידוד אחרים או הסרת "אשמה" והטלתה על אחרים.

למדתי את הקלות הבלתי נסבלת של אנשים להשתמש בכתובות מייל על מנת לספר את סיפורם, לפעמים מבלי אפילו להבין מה שהם כותבים באמת.

נפרדתי מכמה עמיתים חשובים נפרדתי מעמיתים בלתי חשובים.

מה צופן העתיד בחובו - בשלב הראשון לשמחתי, רגיעה, אפשרות לעבוד ואיזו תקווה לשנת יחסי עובדים-הנהלה טובים יותר.

הצטרפתי ל- עוז לתמורה, 

הבגרויות הועברו לקיץ בהוראת המפמ"ר [תבורך שלמה ]

אהה, ובין יום כיפורים לסוכות ישנה חופשה :-)

שנה טובה

ומעניין מאוד, שאל"ף באלול הוא ביום רביעי, וביום חמישי ב' באלול מתחילה שנת הלימודים' וכבר לימדונו חכמינו מדוע התנ"ך מתחיל דווקא באות בי"ת, כיוון שסגורה היא משלוש צלעותיה ורק צלע אחת פתוחה ומובילה קדימה.

יש לחפש משמעויות נסתרות בתאריכים ?

אישית אני לא ממש מחבב ענייני תאריכים, סימני לידה ומזלות אסטרולוגיים הכופים פרשנות מסויימת של האדם על ידי חובב האסטרולוגיה.

נהגתי בעברי הרחוק להסביר שאסטרולוגיה היא כלי למציאת סדר וארגון בכאוס בו אנו חיים,אבל ישנם כלים נוספים באמצעותם אנחנו מסדרים את ה"באלאגן" בתוכו אנו שרויים.

למשל, ארגון הזמן

למשל, מתן משמעות רוחנית לפרקי זמן שונים

למשל, לקרוא לחודש אלול חודש הסליחות

או

לראות באחד בספטמבר את תחילת שנת הלימודים, הזמן בו החברה האנושית מקפידה לתווך לדור הצעיר את בסיסי התרבות, מיומנויות יסוד, אידיאולוגיות ודברים רבים נוספים. מערכת חינוך בחברה דמוקרטית היא מערכת פוליטית, נרצה או לא נרצה, בוודאי בחברה רווית מתחים ופערים מנקודות מבט שונות.

איך נתמודד עם המחאה החברתית-האזרחית ?

איך אנו אמורים להגיב לדרישה ל"יותר תרבות ישראל", כמו לפני כן מערכת החינוך היתה "אוניברסאלית" במיוחד

מהו תפקיד המורה, המנחה בחברה בה טכנולוגית התקשורת והעברת הידע, שמירתו, תפלולו משתנה לגמרי ומשפיעה, כמובן, לא יכול להיות אחרת, גם על התרבות, על האדם וחייו?

יש ריח של סתיו באוויר

אמנם תשרי הוא מרחק חודש מאיתנו

אבל ריחות סוף השנה, סוף הקיץ החם והמתיש

נישאים באוויר, פוגשים אותנו בנשיקת חטף, או בפינת רחוב

או בריח תבשיל מאחד הבתים.

הסתיו והחורף הן עונות השנה האהובות עליי במיוחד.

הגדולה, בת 10.

לפעמים שואלים אותי מדוע אינני כותב באתר בלוגים "רציני" יותר, עאלק. כזה המביא כבוד "מעמדי" בזכות האתר המארח לכותביו.

כתבות בשנים האחרונות ניסו להוכיח שרוב הכותבים בישרא הן כותבות בגיל ההתבגרות, שפתן המיוחדת זכתה גם למחקר מעמיק, ניתוח צבעי הבלוג, התמונות והסגנון המסויים הוליד הרהורים סוציולוגיים עמוקים על דור ה- Y.

במחקרים אחרים הראו שבני גילי הם אחוז קטן, ואולי חסר משמעות בתוך ישראבלוג.

לפני שנים רבות הסביר לי פרופ' גרשון שקד מדוע הוא מפרסם בידיעות, כי שם קוראים אותו הרבה יותר.

הבלוג שלי,הזה, מוכר ככל הנראה על ידי מספר מצומצם של אנשים. אינני מגיע ל- 500 קוראים בחודש טוב ובחודש רע בקושי 100 קוראים, אבל זה לא מביך אותי, לא מטריד וגם לא מעצבן [כן, כל חוקרי הפסיכולוגיה ההפוכה לסוגיהם ולמשפחותיהם ] . היו לי יומרות גדולות כשפתחתי את הבלוג, הבטחתי לעצמי הבטחות אינסופיות, שלא עמדתי בהן בגלל צורך במשאבי זמן ניכרים שאין לי.

אבל לבלוג ולפוסטיו חיים משלהם. 

אינני בטוח שעמיתיי המוריםות יאהבו את זה, אבל אני חושב שחודשיים חופשה זה קצת יותר מדיי.

מה גם, שרוב בתי הספר ממוזגים, מה גם שחלק מתפיסת "העבודה" ויציאה לעבודה תלויה בכך שיש מי שמגיח על הילדים, ולא הרי אפשר לחזור לדגם המשפחה משנות החמישים -

אבא עובד אמא בבית מגדלת ילדים, או ברוח המודרנית יותר, אמא עובדת ואבא בבית מגדל את הילדים.

איזו הצדקה יש לסיים חופשה של חודשיים וחודש אח"כ לצאת לחופשה של 3 שבועות?

אפשר בהחלט לבטל את חופשת יולי לגמרי, להעביר את כל הבגרויות אל החודש הזה [אז צה"ל ישנה את סדריו ואת מחזורי הגיוס שלו]

אפשר דרכים אחרות.

חודשיים ועשרה ימים - מוגזם.