שאלות של תרבות

לא, אין סיכוי שאערוך סיכום שנה שלמה.

שנה היא זמן קצר להעריך שינויים תרבותיים, כלכליים, חברתיים או אחרים.

עם זאת מבחינה אישית לגמרי, כאזרח, כבן, כאב, כמורה יש כמה דברים שאני רוצה להצביע עליהם.

כאזרח אני חש שהפוליטיקה הישראלית מקדמת מגמות א-דמוקרטיות, שהדמוקרטיה הישראלית מתנערת אט אט מהאמנה החברתית שחתמתי אתה, ובה אני מוותר על חלק מזכויותיי לטובת ניהול משותף שח המדינה, וקבלת החלטות אשר תמיד יעמדו לביקורת הציבור ונציגיו. לצערי הרב, הכנסת הישראלית מתפקדת כחונטה צבאית, חברי הכנסת מנוכרים לציבור, והכנסת אף לא דנה באמת , בטח לא בשלושת ימי העבודה שלה, בדברים הנכונים והחשובים ביותר: חינוך, ביראות וביטחון אישי וציבורי.

כבן, אני חושב שהשנה התגברתי על משקעי עבר קשים שהיו לי עם אבי. אני חושב ומרגיש שיש בינינו תקשורת עמוקה וכנה מאוד. איננו מסתירים דברים זה מזה, יש לנו ביקורת נוקבת זה על זה, ולאחר כל פגישה אנחנו מחבקים ומנשקים זה את זה, כי אנחנו אוהבים זה את זה למרות המחלוקות, הגישות השונות.

הילדים שלו גדלו. כשאני מביט בהם אני רואה את החלק שלי בעיצוב אישיותם. יש דברים שאני גאה בהם ויש דברים שאני חושב שעליי להתנצל בפניהם.

אני מורה ומחנך. השנה אינני בעל תפקיד ניהולי. מועקה רבה ירדה מעל לבי עת חזרתי לעבוד כמורה מן המניין, וחזרתי לראות את המציאות דרך פריזמה צרה יותר, נטולת שיקולים אחרים, מערכתיים או פוליטיים. התחייבתי בפני עצמי לקיים כמה וכמה דברים. אני מקווה שאעמוד בכך.

שנה טובה