~

(בהמשך לזה)

1.

היא: "בסכום כזה אנחנו קונים דבר מוכן ומקבלים אחריות לשנה ושירות".

אני: אני מבינה.

הצ"ל אעת"ה: אני מניחה שאם היה דבר כזה בשוק, הייתם קונים אותו. אבל אין. (הא הא).

2.

היא: "תוכנית העבודה והתמחור שלך נראים מאוד רציניים, אבל אנחנו חשבנו יותר בכיוון של להעריך כמה שעות זה יקח ולשלם לך לפי שעה. זה יהיה יותר משכר מדריך. את יכולה להעריך כמה שעות זה יקח?"

אני: אני מניחה שאני יכולה. תראי, אני לא חושבת שזה יתאים, אבל אני מוכנה לשמוע כמה אתם מציעים. (למה אמרתי את זה?!! איזה חצופה היא! הייתי צריכה להגיד לה:)

הצ"ל אעת"ה: "זה בדיוק מה שעשיתי בתוכנית שהגשתי לכם. אני יכולה לעבוד לפי שעה, אבל אני לא מעוניינת ! ".

אסרטיביות כלכלית לא קלה לי, אבל אני לומדת.

אם אני מבינה איך עובדים הדברים, צפויה לי שיחת התמקחות. אולי טלפונית, ואולי פנים מול פנים. אני לא רוצה להתמקח.

אני כן מוכנה לתת להם פחות תמורה בשביל פחות כסף ואמרתי לה את זה (כלומר, לשנות את היקף הפרוייקט. "אני מבינה שאין לכם תקציב. אני יכולה להציע לעשות עבורכם רק את המחקר ולהגיש תוכנית פיתוח, ומשם מישהו אחר יכול להמשיך את המחקר והפיתוח בפועל", אמרתי לה). היא אמרה לי שאין להם מישהו אחר (הא הא).

אני יודעת שבמזרח התיכון נהוג להתמקח, אבל אני לא רוצה. אני חייבת?

נראה לי שאני צריכה להכין נאום חוצב להבות שעיקרו:  אני מציעה לכם עבודה באיכות הגבוהה ביותר, וזה המחיר שלה. אתם מכירים אותי ויודעים גם שזה מה שתקבלו. אם אתם לא רוצים  או יכולים להשקיע את המחיר הזה בפרוייקט, זה בסדר, אני מקבלת את זה, אבל אל תצפו ממני לתת את אותה תמורה בפחות כסף, או לתת לכם עבודה באיכות פחות גבוהה. אני פשוט לא מעוניינת.