אני אפילו לא יודעת איך זה התחיל, אבל שירלי הציעה לי חברות בפייסבוק ואישרתי.

אח"כ הגיעו עוד 5 שלמדו איתי ביסודי וכבר התחילו לתייג אותי בתמונות מגיל 10. טראומה. כנראה שהיה לי שפם. 

הן התחילו לדבר על פגישת מחזור וכמה כיף היה שם וכל סיפא של משפט כללה את הצירוף "היה ממש כיף, וואו, געגוע".

היו שם גם תמונות של ילדים ומשפחות וימי כיף בימית 2000 וגם היום הראשון של הילדים בגן והבעל עם הכרס בימית 2000. הן שלחו לי תבניות טקסט ששאלו מה אני מהיכן מה עושה בחיים וכמה שהיה ממש כיף וואו געגוע.

עשיתי קופי פייסט לכולן וניסיתי להתחמק מעוד כאלו שבאו לראות אותי היום ולשאול תבניות. 

רציתי להיות רעה, אז תייגתי גם את מירה בתמונת מחזור של כיתה ג', כי ידעתי שהיא שונאת את החיים שלה היום ומנסה להתחמק מכולם. היא גילתה את זה מהר הזונה. 

מסקנת ביניים: 

- הכוסיות עברו ל- LA ועכשיו הן בלונדיניות שזופות ומקומטות. 

- הפרחות נשארו בקריות/ חיפה ועכשיו יש להן מלא ילדים והן עוסקות זוטרות עם אתר אינטרנט. 

- הבנים שמנים. 

- וגם גרושים. 

- אפילו אח של הידיד הכי טוב שלי נראה רע. והתגרש. טוב שנזכרת. 

- הבלונדינית המפונקת לסבית. היא נראית מעולה. 

- ההומו התחתן. לפני כמה שנים הוא אמר לי שהוא רוצה לא להיות הומו יותר. הכחשה זה ניינטיז. 

- זו ששנאה אותי חזרה בתשובה. צדק קוסמי. 

מסקנה סופית: אני מוכנה להפיק פגישת מחזור תמורת 12 שעות שינה.

המלצה: לא לתת לי לעשות את זה. הייתי הולכת על משהו בסגנון קארי פוגשת את המנסרים.