לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף!

כינוי:  געש

בן: 49

ICQ: 91523207 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2012

הזדמנות שניה (וראיון מעצבן!!!)


אתמול פגשתי ידידה חדשה שלי (אין לה גישה לבלוג). ישבנו אצלה בבית והיה נחמד, ודיברנו בין היתר על דייטים כושלים.

סיפרתי לה שנורא התאכזבתי מדייט כושל שהיה לי לפני שבוע שהתרגשתי בו יותר מדי (שלא היה לי כוח לכתוב עליו, אבל ממש ביאס אותי כי חיבבתי את הבחורה והיה לי כיף להיות איתה, אבל לפי מה שהיא אמרה לי אח"כ, זה לא היה הדדי).

אז היא הציעה לי לשלוח לה הודעה, אז שלחתי לאותה בחורה את ההודעה הזו:


אני מרגיש שלא הייתי אני בדייט האחרון שלנו. התרגשתי יותר מדי.
ומצד שני, הרגשתי שבהחלט יש לנו על מה לדבר, ושזה נעים להיות איתך.

אשמח אם תתני לזה צ'אנס נוסף. אחרת יהיה חבל לפספס אחד את השני..

 

להפתעתי היא ענתה לי וכתבה שזה אפשרי, ושנדבר ביום חמישי.  היא כתבה לי שגם היא היתה מאוד חולה באותו זמן (שזה באמת היה מורגש).

 

מדהים!

 

עכשיו השאלה היא מה אני יכול לעשות כדי שאני לא אתרגש יותר מדי הפעם. כי היא ממש חמודה, ואני גם מאוד נמשך אליה.

 

 



 

 

ועוד דבר (פחות משמח):  היה לי ראיון באיזו חברה, גם בשבוע שעבר. לי היה נדמה שהיתה לי כימיה עם שני המראיינים, והצלחתי להרשים אותם בידע שלי, או לפחות להבהיר להם שאני מהאנשים שמתאימים לעבוד איתם. היה לי נעים לדבר איתם.

 

בגלל זה נורא התעצבנתי לקבל שיחת טלפון מאותה חברה שאומרת שלא עברתי. ממש התעצבנתי, בצורה שרציתי לבוא לשם ולהתחיל לשבור חפצים ולצעוק עליהם: למה לא קיבלתם אותי??? מה, לא אכפת לכם ממני??? אתם חייבים לקבל אותי ע-כ-ש-י-ו!!!!!!!


ביקשתי מזאת שסידרה לי את הראיון (שחלקכם מכירים אותה) לשאול אותם מה היתה הבעיה, והזדעזעתי מהתשובה.

הם אמרו לה משהו כמו: "הוא היה ממש רדום. הרגשנו כאילו שאנחנו צריכים לנער אותו. חיפשתי עליו כפתור שאפשר ללחוץ עליו כדי להפעיל אותו".

 

זה כל-כך שונה ממה שאני הרגשתי באותו ראיון, שזה מפחיד. אני לא מבין איך דבר כזה יכול לקרות.

גם כי לא הרגשתי שאני רדום - להיפך - ניסיתי כמה שיותר להגיב ולהשתתף ולהוביל.

וגם כי חשבתי שהם מתרשמים ממני לטובה.

 

בהחלט מוכרת לי בעיית חוסר האנרגיה. התחלתי לקחת ג'ינסנג כדי שתהיה לי יותר אנרגיה, ונראה לי שזה עוזר.

ובאמת הגעתי קצת עייף לראיון (לא ישנתי טוב). אבל בכל זאת.

 

חשבתי תמיד שאני טוב בלהרגיש מה אחרים מרגישים. זה מכה עצומה לאגו.. 

אני חי בסרט או מה?

נכתב על ידי געש , 26/12/2012 00:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




5,166
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגעש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על געש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)