היומן של געש. פה תוכלו לקרוא על המחשבות, התיסכולים, השטויות והחיפוש שאינו נגמר אחרי החַבֵרה, ממש כמו שאפשר לראות בבלוגים אחרים. כיף! |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אז איזה פנטזיה אפשר לקרוא כאן?
 ראשית, אני רציתי לציין בצער שאין לי יותר מנוי פרו. קיוויתי אולי שישכחו שפג התוקף שלו, אבל לא. מעכשיו אין יותר את הרקע של המפה, וזה נראה לי הדבר היחיד שמפריע לי.
היום רציתי לדבר על פנטזיות. סדרות של ספרי פנטזיה, למעשה.
אז איזה פנטזיה אפשר לקרוא כאן?
יש את סדרת הספרים הזו, שיר של אש ושל קרח, שג'ורג' מרטין כתב, ששמעתי
עליה כל-כך הרבה. הם אמרו שאנשים שהתייאשו מז'אנר הפנטזיה, חזרו להאמין שיש לו תקנה אחרי שהם קראו את הסדרה הזו. כתבו גם שהיא לא שטחית והדמויות שם הן לא בשחור ולבן כמו בסדרות אחרות (ע"ע רומח הדרקון).
אז קראתי אותה, והיא מתחילה בצורה מאוד מרתקת ומפחידה. אבל אחר כך נהיה יותר ויותר קשה לעקוב אחרי הפוליטיקה, ובעיקר לעקוב אחרי המוני שמות הדמויות שג'ורג' ממטיר עלינו ללא רחם. וחוץ מזה, המנהג של ג'ורג' לא לחוס גם על דמויות מרכזיות מהסיפור (ז"א להרוג אותן) מתחיל להפריע אחרי זמן מה..
אז זהו. הגעתי עד חצי מהספר השלישי בסידרה (והאחרון עד עכשיו. מתוכננים להופיע שישה ספרים), ואני לא מסוגל להמשיך לקרוא את זה. יותר מדי אנשים (ויותר מדי מהם רעים או מתים), יותר מדי ערפל, יותר מדי מילים שאני לא מבין, והרבה יותר רוע ממה שאני מסוגל לספוג.. לא מזיק לשים גם קרני שמש בסיפור ג'ורג', אתה יודע.
אז מה אני אקרא במקום זה? אני מאוד אוהב סדרות של ספרים, אבל קשה למצוא סדרה שהיא גם טובה, או לפחות מעניינת. אז מה אפשר לקרוא? אני אספר לכם מה קראתי עד עכשיו...
יש את הארי פוטר, שהכל כבר נאמר עליו.
ואותו דבר לגבי טולקין.
יש את הסדרה של אמבר, מאת רוג'ר זילזני, שהיא נורא כיפית כל עוד קורווין הוא המספר. אחר כך המספר עובר להיות הבן שלו, מרלין (שקרוי על שם הגיבור מ"למצוא את נמו"), ואז הכל הופך למופשט מדי, כמו חשבון אינפיניטיסמלי.
יש את הסדרה של רומח הדרקון, שהאמת די נהניתי ממנה כשהייתי בחטיבת הביניים.
יש את הסדרה של עולם הדיסק, של טרי פרטצ'ט, אבל אני בכלל לא הסתדרתי איתה. קראתי את ארבעת הספרים הראשונים ונמאס לי ממנה. יש יותר מדי סצנות אקשן בספר (כאילו שהמחבר מתחנן שיסריטו אותה), ומצד שני הסיפורים כל כך שלא לוקחים את עצמם ברצינות, עד שכבר אין סיבה לקרוא את הספר.. וכן, הדרך שלו לשלב הומור ופנטזיה מאוד מזכיר את הדרך שבה דאגלס אדאמס שילב הומור ומדע בדיוני. רק שאדאמס (ז"ל) עשה את זה בצורה הרבה יותר טובה.
וגם יש את הסדרה של נרניה, שמתחילה נחמד אבל ממשיכה בצורה יותר אפלה.. אהבתי בעיקר את שלושת הספרים הראשונים בה (אחיינו של הקוסם, האריה המכשפה וארון הבגדים, והסוס ונערו).
וחוץ מזה יש עוד כמה ספרים שקראתי ונהניתי, שהם לא חלק מסדרה, כמו "לעולם לא עולם" של ניל גאימן או "בשורות טובות" של גאימן ופרטצ'ט. אבל הבעיה בספרים שהם לא חלק מסדרה, היא שכל העולם שהוגדר כל-כך יפה מתפוגג ברגע שהספר מסתיים. אני יותר אוהב המשכיות.
אז מה אני אקרא?
אגב: תרגישו חופשי לתת לי גם המלצות לסדרות של ספרי מד"ב. רק שמהז'אנר הזה אני פחות מיואש (כרגע אני קורא את הסדרה חסרת השם של הינליין שמתחילה ב"בני מתושלח").
ודרך אגב: קראתי איך שרונה פגשה מישהו, והרגשתי כזו צביטה בלב. גם אני רוצה!
| |
רשימת קריאה
 פה יופיעו כל הספרים שקראתי עד עכשיו.
אני מאוד מקווה שלא ימחקו בלוגים ישנים, כי אחרת מה הטעם?
הבא נתחיל:
משחקי הכס מאת ג'ורג' מרטין
פנטזיה. די מרתק. הספר הראשון בסדרה של ארבעה (או יותר) ספרים. הבעיה היא שאני מרגיש שחסר קליימקס.. ממש כמו בסוף הסרט של שר הטבעות - אחוות הטבעת (ולא שאהבתי אותו). אני מקווה שיותר מאורעות מעניינים יבואו בספרים הבאים. 14.09.2003
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
