כל כך הרבה זמן שלא רשמתי בבלוג הזה.
כלומר, יחסית לתדירות הצורך הרגיל שלי בהוצאת עצבים, החודש היה די רגוע.
כמובן שזה פשוט נובע מהעובדה שכמעט ולא הייתי בבית ואם הייתי בבית אז למדתי, ורוב העצבים נשארו בפנים. אולי זה עדיף. קראתי את הפוסט האחרון שרשמתי וזה נראה לי כל כך מוזר. נזכרתי למה רשמתי אותו, ועל מי הוא היה. נזכרתי איך הרגשתי באותו יום וקצת קשה לי להאמין.
כל כך הרבה עבר מאז, ובכל כך קצת זמן, לא הרגשתי אפילו שהזמן עובר ושהדברים משתנים ושהכל קורה. זאת הייתה תקופה קצת לא רגילה, קצת בדיוק ההפך ממה שאני בדרך כלל. והפוסט הקודם, בכלל לא רלוונטי ובכלל לא אומר לי כלום.
אני משתנה מהר מידי, ואיתי גם הימים שלי, הרגשות שלי וכו'. (וואו, כמה שזה נשמע פלצני) אני מכניסה ומוציאה אנשים מהחיים שלי כאילו כלום. לפחות יש לי את החברות שלי, שהן עוד פה, והן תמיד יהיו. הכל קורה מהר מידי. ועוד לא הספקתי להחליט אם זה טוב לי או רע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
