 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2016
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
!Quack, Quack
תגידו שזה לא הדבר הכי חמוד(ה) שראיתם כבר המון זמן!  
| |
Kind David (זהירות -ספויילר!)
שמעו, דייויד ארצ'ולטה (David Archleta) היה טוב ואפילו מצויין - לא רק אתמול אלא לכל אורך העונה - אבל דיוויד קוק (David Cook) הוא מי שבאמת הגיע לו לקחת את העונה הזו של אמריקן איידול, ואנחנו (וונדי ואני) שמחים ומאושרים לספר למי שעדיין לא יודע את זה (שזה די סביר בהתחשב בזה שהשעה בארץ משהו כמו חמש בבוקר) שדייויד קוק הוא המנצח הגדול בעונת "American Idol 7" שזה עתה הסתיימה!
ועל זה נאמר: Woo Hoo!
| |
There are no items to show in this view
לפני כמה שבועות, כשה-Outlook שלי הודיע שהקובץ המכיל את הדואר הנכנס גדול מדי והדבר עלול לגרום לקריסה ואובדן מידע החלטתי שאמנם אני לא מתרגש מאיומים, אבל כנראה שיש משהו פגום בעובדה שיש לי 3600 אימיילים ב-Inbox, ומתוכם כ-1500 מסומנים ככאלו שלא נקראו...
ההחלטה הזו הביאה אותי לתובנה שיש לקום (או ליתר דיוק - לשבת) ולעשות מעשה!
זה לקח לי שעות שיעמום רבות (רובן במהלך שיחות ועידה משמימות) אבל בסופו של דבר עשיתי זאת, והיום תיבת הדואל שלי נראית כפי שמוצג למטה, ואין ספק שזו שמחת גיקים, אבל אין גם ספק שזו שמחה עצומה!
| |
קולה עולם כולו - וגם ישראל
לפני שנה בדיוק פניתי מעל דפי רשימון זה בתחינה נרגשת לנציגי קוקה קולה בישראל והפצרתי בהם שיביאו לישראל את ה-Coca Cola Zero, והנה בשבוע שעבר נתבשרנו על כך שבקרוב מאד - בתחילתו של חודש מרץ, יגיע משקה האלים לארץ... ומה אומר לכם - מזל שהייתי בשבוע שעבר, עת פורסם הדבר, באטלנטה - ערש מולדתה של הקוקה-קולה, וכך יכולתי להרים כוסית לרגל המאורע... כוסית של קולה Zero, כמובן!
| |
תגידי ליאת
ושוב אני מעביר ימים ושבועות בלי לכתוב ואני חושב על זה שרציתי לכתוב על כך שרק בישראל ראש ממשלה (והתקשורת) יכולים לקרוא דו"ח שכולו תעודת כישלון וביזיון, ולראות בו תעודת הכשר, שרק בישראל אפשר לקבל בהבנה את זה שראש הממשלה שלח חיילים להיהרג במבצע מיותר כי הוא אידיוט ולא "מטעמים פופוליסטיים", שרק בישראל נהגים יחתכו אותך מכל הכיוונים ואז עוד יצעקו עליך שהם יתקשרו להתלונן עליך בעבודה, שרק בישראל, לפחות מאז נפילת קו מאז'ינו במלחמת העולם השניה, חושבים שזה שיש גדר בינך ובין האוייב יעזור לך במשהו כשמטרים משם הגבול בינך ובין השכן המשותף פרוץ לגמרי ובעצם לא קיים, שרק בישראל יורים כבר שנים טילים ורקטות על אזרחים והמדינה מתעקשת שמדובר בגשם....
חשבתי לכתוב עוד הרבה דברים כאלה, ואז חשבתי גם על כמה שבזמן האחרון העולם שלי הצטמצם והתכנס בתוך עצמו, והוא מתרכז כמעט לגמרי בלהיות אבא וליהנות מזה... ובינינו - איך אפשר שלא ליהנות כשיש לך בובה מלאכית שכזו?
| |
אבא
הרבה זמן אני מחכה לכתוב את הפוסט הזה. מה זה הרבה - המון. ה-מ-ו-ן-ן-ן-ן.
שנים, וזו אפילו לא הגזמה.
אבל זהו, אני יכול לכתוב את זה, וזה כנראה אחד הפוסטים המאושרים ביותר שהועלו בבלוג זה, כנראה הכי מאושר מאז הפוסט הזה, ובכל מקרה זה בוודאות אחד הרגעים המאושרים בחיי כי בערב שבת, בשעה 17:00, וונדי ילדה לנו בת בכורה, קטנה ומתוקה, ששמה ליאת ומשקלה 3.335 ק"ג.
הלידה הייתה ארוכה ולא קלה בכלל, אבל "לאם ולתינוקת שלום" ברוך השם, וכל שיש לי לעשות הוא לומר הרבה תודה לאל, ולהוריד את הכובע בפני וונדי שהייתה מאד מאד אמיצה ומאד מאד חזקה בשעות הקשות...
אה, יש לי עוד משהו לעשות - לספק לכם תמונות, אז הנה...
     
אה, וכמו שחברי רועי מתעקש לומר - אם אני עופרניקוס, אז הבת שלי היא... עופרניכּוּסִית?
| |
רק רציתי להגיד...
שוב פעם תודה לנשיא קצב ולמתלוננת א', ולהוסיף גם מלת תודה לחיים רמון ולה' המתלוננת, שאמנם לא פרסמתי שום תמונה שלה כאן, אבל כנראה שאם את מתלוננת, גוגל כבר ימצא אותך, ולא משנה אם קוראים לך א', ה', או כל שם אחר שישייך אותך אוטומטית לשב"כ... 
| |
איך הזמן טס כשנהנים...
בזמן האחרון, בעקבות העומס המטורף בעבודה, עומס אשר אינו מרפה כבר קרוב לחצי שנה, כמעט ואני לא כותב בבלוג זה (או בכלל), והבלוג הפך לשומם - מצד כותבו ומצד קוראיו כאחד.
עם זאת, כבר זמן מה שאני מחכה להיום, כדי לציין את יום הולדתו הרביעי של בלוג זה.
כן, ארבע שנים חלפו, וכאילו לא חלף יום אחד, ובטח שלא 1800 פוסטים
ואז, אתמול בערב, כשנכנסתי לבלוג כדי לכתוב על קצב ואולמרט, וכדי להתחיל לחשוב מה לכתוב בפוסט החגיגי שתכננתי להיום, ראיתי את מה שניתן לראות בצילומסך למטה, והתגובה הראשונית שלי הייתה שבטח מדובר בטעות או אי דיוק של המנגנון שבודק כמה גולשים נמצאים באותו רגע בבלוג שלי... בכל זאת, 68 גולשים? בו זמנים? כאשר בתקופה האחרונה הממוצע היומי עומד על כ-40 כניסות? 
הטעות, או היעדרה, התבררה כאשר נכנסתי לדף הסטטיסטיקות. השעה הייתה 20:45, ומונה הכניסות היומי הראה 1566 כניסות.
כל Refresh הביא בכפו עוד כמה כניסות, וכך בסופו של יום, קצת לפני שהשעון עבר את חצות הלילה, שבר המונה את מחסום ה-2000, ונעמד על 2084 כניסות!
נכון שהייתי מעדיף שלא הייתם גולשים בשבת, אבל אם חצי שנה אחרי שהתבכיינתי פה על זה שאני לא מצליח לשבור את מחסום אלף הכניסות ביום המחסום נשבר ומרוסק לרסיסים, אני מוכן לעצום עין, ולקוות שבעצם לא גלשתם בשבת, אלא בשלש השעות שחלפו מצאת השבת ועד הרגע שנכנסתי לסטטיסטיקות של הבלוג! 
ולמי שתוהה מה לכל הרוחות הביא את גל הכניסות התמוה הזה כאשר הבלוג כמעט נטוש: מסתבר שהסקרנות הישראלית לא מתה, היא רק הולכת לישון מדי פעם, וכאשר נותנים לה בעיטה בדמות כותרת בעיתון או נאום טלויזיוני, היא מתעוררת, ורצה לגוגל, וכך קורה שהישראלים חזרו לחפש את תמונתה של א'!
אז בשמי ובשם הבלוג שלי, תודה לך הנשיא קצב, ותודה לך המתלוננת א', על מתנת יום ההולדת הנפלאה שהענקתם לנו!
להתראות בשנה הבאה או בפרשיה הבאה! 
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
